סא”ל (מיל’) עו”ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מנהל ביוזמה לאחריות ורפורמה ברש”פ במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר ראש התביעה הצבאית באיו”ש, חושף את דמותו של חוסיין א-שייח’, האיש שעשוי להתמנות בקרוב לסגן יו”ר אש”ף ולמעשה ליורשו של אבו מאזן.
במהלך הראיון, הסביר הירש: ״האם חוסיין א-שייח’ יהיה היו”ר הבא של הרשות הפלסטינית? המועצה המרכזית של אש”ף (הארגון לשחרור פלסטין) עתידה להתכנס ב-23 ו-24 באפריל. הנושא העיקרי בסדר היום של הפגישה יהיה להקים, בפעם הראשונה, את תפקיד סגן נשיא אש”ף, שמתפקד גם כסגן נשיא “מדינת פלסטין” הלא קיימת".
הירש הבהיר: "המהלך הוא הצעד האחרון בסדרת החלטות שאימץ יו”ר הרשות הפלסטינית (רש”פ) מחמוד עבאס מאז 2018 כדי להבטיח שמפלגת הפתח שלו תמשיך לשלוט ברש”פ ללא רמז להליך דמוקרטי. אם עבאס בן ה-89 לא יוכל למלא את תפקידו כראש אש”ף, סגנו פשוט ייכנס לנעליו". בעוד שעדיין לא ברור אם המועצה ועבאס ייצרו רק את התפקיד מבלי לאייש אותו, יש ספקולציות רבות כי עבאס ינצל את ההתכנסות החריגה של 180 חברי המועצה כדי למנות את המזכיר הכללי של הוועד הפועל של אש”ף, חוסיין א-שייח’, לתפקיד.
אכן, במשך שנים, עבאס טיפח את א-שייח’ כמועמד פוטנציאלי לרשת אותו, הציב אותו בחזית הדיונים עם ישראל ואפילו השתמש בו כדי להכין את הקרקע לביטול הבחירות הכלליות ברש”פ שהיו אמורות להתקיים במאי 2021. א-שייח’ היה גם בין מעט מנהיגים פלסטינים נבחרים שהצטרפו לעבאס (ורבים מבני משפחתו) במשלחת מהרש”פ הקורסת כלכלית למונדיאל שנערך בקטאר. מכיוון שא-שייח’ עשוי לרשת תפקיד משמעותי כזה, שעלול להעלות אותו אוטומטית לעמדת המנהיגות הפלסטינית העליונה, חשוב לדעת מיהו, מה עשה, ומהן חלק מדעותיו.
א-שייח’ נולד ברמאללה בשנת 1960. הוא הצטרף לפתח בשנות העשרה שלו, ועל פי דף האינטרנט הרשמי שלו באש”ף, נכלא על ידי ישראל כ”אסיר פוליטי” – מונח פלסטיני לטרוריסט מורשע – “למשך 11 שנים, בין 1978 ל-1989”. בעוד שהפרטים המדויקים של הרשעתו אינם זמינים, כמנהל לשעבר של התביעה הצבאית ליהודה ושומרון, אני יכול להעיד שאורך המאסר שלו נוטה להצביע על כך שהוא הורשע בפעילות טרור משמעותית.
אחרי שחרורו מהכלא, חוסיין א-שייח’ המשיך את חברותו בפתח, ומילא תפקידים שונים בארגון וברשות הפלסטינית. ב-21 במרץ 2002, מחבל מתאבד פלסטיני פוצץ את עצמו במרכז ירושלים. בפיגוע הוא רצח שלושה אנשים – ציפי וגד שמש (שחזרו הביתה לאחר בדיקת היריון) ויצחק כהן – ועשרות נפצעו.
מעולם לא עמד לדין
הפיגוע תוכנן על ידי שני מחבלי פתח – עבד אל-כרים עוויס ונאסר שאוויש. בין שאר הפרטים, עוויס הסביר בהודאתו (בחקירה ובבית המשפט) כיצד בוצע הפיגוע. לפי עוויס, הוא ושאוויש השיגו את חומרי הנפץ לחגורת המתאבד מראש שירות המודיעין הכללי של הרש”פ דאז, תאופיק טיראווי. עוויס הוסיף כי בבוקר הפיגוע, הוא, שאוויש והמחבל המתאבד הלכו למשרדיו של א-שייח’, שהיה אז המזכיר הכללי של הפת"ח ביהודה ושומרון. בעוד שחגורת המתאבד כבר הייתה מוכנה, א-שייח’, ששירת בעבר כקולונל בביטחון המסכל של הרש”פ, נתן למחבל המתאבד כסף ושני רימוני יד.
בדומה לטיראווי ומאות מחבלי פתח אחרים, א-שייח’ מעולם לא נעצר ולא עמד לדין על מעורבותו ותרומתו לרציחות. במקום זאת, א-שייח’ היה גורם מכריע בהשגת “עסקת המבוקשים” ב-2007. כחלק מהעסקה, ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט הבטיח להנהגת הפת"ח שישראל תפסיק לרדוף אחרי מאות מחבלי פתח, כולל רוצחים המוניים, שהיו אחראים לרצח של מאות ישראלים, כל עוד המחבלים יניחו את נשקם וימנעו מהשתתפות נוספת בטרור. בעוד שרוב המחבלים שנכללו בעסקה הפרו את תנאיה, פחות מקומץ נעצרו אז והועמדו לדין.
כאשר ישראל הגיבה למדיניות “תשלום תמורת הרג” של אש”ף-רש”פ על ידי העברת חוק ההקפאה, א-שייח’, אז שר לעניינים אזרחיים של הרש”פ, מיהר להגיב, מאיים שאם ישראל תיישם את החוק, להחלטה תהיינה “השלכות פוליטיות, ביטחוניות וכלכליות, והנהגת עמנו תיישם סדרה של החלטות וצעדים בתגובה לכך”. א-שייח’ הוסיף את המטבע הלשון הפלסטיני האינפורמטיבי לקריאה לטרור, באומרו ש”כל האפשרויות יהיו פתוחות כדי להתמודד עם החלטה זו”.
כאשר הבנקים הפועלים תחת הרש”פ החליטו לסגור את חשבונותיהם של 35,000 מחבלים, א-שייח’ הגיב באומרו, “ההחלטה לסגור את חשבונות האסירים בבנקים פוגעת בכבודו של כל פלסטיני, היא בלתי מקובלת, ומהווה כניעה לרצון הכיבוש”. הוא הוסיף את הצורך ב”יצירת קונצנזוס לאומי פלסטיני להגנה על האסירים שלנו וזכויותיהם ולהגנה על כבודם. הם התפארת המפוארת שלנו והגאווה הלאומית שלנו”.
בחברה הפלסטינית, למשפחת לטיפה אבו-חמיד יש מעמד מיוחד. השם הרע אינו תוצאה של תרומה יוצאת דופן של המשפחה לחברה הפלסטינית אלא תוצאה של העובדה ששישה מילדי המשפחה השתתפו באופן פעיל ברצח יהודים. הבן האחרון שהצטרף לקבוצת הרוצחים הואשם והורשע ברצח החייל הישראלי רונן ליוברסקי ב-2018. כאשר ישראל הגיבה לרצח בהריסת ביתו של המחבל, היה זה א-שייח’ שהעביר את התחייבותו של עבאס לבנות מחדש את הבית. בביקורו באתר, א-שייח’ הוסיף, “אנו משתחווים למשפחה זו, להיסטוריה של המאבק שלה, ולגבורתה”.
כאשר אחד מבניה המפורסמים יותר של המשפחה, נאסר אבו-חמיד, האחראי לרצח שבעה אנשים, מת בכלא מסרטן, א-שייח’ מיהר להצטרף לעלילה שישראל מתייחסת בצורה לא הולמת לאסירים פלסטינים. בהתייחסו לאבו-חמיד כ”אסיר גיבור”, א-שייח’ קידם את המחבל לדרגת “אלוף”. א-שייח’ הוסיף, “מה שמעניין אותנו עכשיו הוא ששלחנו בקשה ישירה להעביר את גופתו למשפחתו, לחבריו ולעמו, כדי שיכבדו אותו כפי שמתאים לשהיד ומתאים למשפחתו, המשפחה הלוחמת, שכל המילים נאלמות דום לנוכח גדולתה של משפחה זו ואם זו”.
טרוריסט בחליפה
לאחר ההתדרדרות ביחסי ארה”ב-רש”פ במהלך הכהונה הראשונה של הנשיא דונלד טראמפ, ב-2021 ראש ממשלת הרש”פ דאז, מוחמד שתאייה, בחר בא-שייח’ להוביל את הדיונים עם ממשל ביידן הנבחר כדי לערער על הריבונות הישראלית בירושלים ולפתוח מחדש את הקונסוליה האמריקאית. מאוחר יותר, נראה כי א-שייח’ כבש את לבו של מחלקת המדינה תחת מזכיר המדינה דאז אנתוני בלינקן ושל הסיוע האמריקאי שכעת מוכתם. כהוכחה לקשר החדש, א-שייח’ אף הוזמן לפגישות בוושינגטון, מהלך שדרש מבלינקן להפעיל באופן פעיל ויתור על חוק אמריקאי האוסר על חברי אש”ף להיכנס לארצות הברית.
רק כמה חודשים לפני טבח חמאס ב-7 באוקטובר 2023, על רקע של גל טרור פלסטיני, א-שייח’ חזר על קריאתו לרש”פ ולחמאס לגשר על הפערים ביניהם. בראיון בטלוויזיה הפלסטינית, א-שייח’ קרא לכל ה”פלגים” הלאומיים הפלסטיניים – עוד מטבע לשון פלסטיני המתייחס לקבוצות הפלסטיניות השונות, כולל המחבלים הרצחניים בחמאס, החזית העממית לשחרור פלסטין והג’יהאד האסלאמי הפלסטיני – ליצור חזית רחבה נגד מה שהוא כינה “התוקפנות הישראלית”. הוא הוסיף את תקוותו שהדיאלוג בין הרש”פ לחמאס יצליח מכיוון ש”אתה צריך להילחם באויב הזה [ישראל] בכל החזיתות, בכל הזירות, ללא יוצא מן הכלל. אתה צריך להילחם בו על הקרקע ובארגונים ורשויות בינלאומיות”.
אפילו אחרי טבח ה-7 באוקטובר, א-שייח’ המשיך להתייחס לחמאס כ”אחים”. כאשר ישראל חיסלה את מנהיג החמאס איסמעיל הנייה ביולי 2024, א-שייח’ הקפיד לפרסם בחשבון ה-X שלו שהוא יצר קשר עם מנהיג חמאס אחר, חאלד משעל, כדי להביע את תנחומיו. בפוסט, א-שייח’ טען שה”שהאדה” של הנייה “היוותה אובדן גדול לעם הפלסטיני”.
הירש סיכם: ״בעוד שעבאס וההנהגה הפלסטינית ינסו להציג את א-שייח’ (אם ימונה לתפקיד החדש) כפנים חדשות, מתונות ופרגמטיות של אש”ף, האמת היא שהוא רק עוד טרוריסט שלובש חליפה הגזורה מאותו בד כמו קודמיו. הוא, בדומה להם, מהלל מחבלים ועומד על זכותם של המחבלים לקבל תשלומי מזומנים נכבדים כתגמול על השתתפותם בטרור. הוא, בדומה להם, מתייחס לישראל כ'אויב'. הוא, בדומה להם, יש לו היסטוריה של השתתפות בטרור המאפשרת לו להתייחס למחבלים הרצחניים מחמאס כ”אחים”. הוא, כמוהם, די מרוצה מלהיות מוזמן לארוחות ולדיונים על ידי הקהילה הבינלאומית, במיוחד חברים לשעבר בממשל ביידן, ולהיות ממונה לעמדה הפלסטינית הגבוהה ביותר, גם אם הפלסטינים אינם רוצים בו".
לגבי הגישה הישראלית אומר הירש: "בישראל אני לא חושב שמישהו רואה בו ביחס לאבו מאזן כמנהיג אחר או שונה ממנו, זה אותו בן אדם ואין לו שום כוונות אחרות מאבו מאזן ואין לו שום יכולת להעביר עמדה אחרת. לכן כשהוא יתמנה אנו צפוים לראות בדיוק את מה שראינו בעשרים שנים האחרונות. אך יחד עם זאת הוא נתפס כגורם נוח אולי למוסד הביטחוני משום שהיו איתו מגעים לאורך כל השנים, הוא היה מבין השושבינים של ״הסכם המבוקשים״ של ולכן הוא נתפס כאדם שמדינת ישראל מכירה ולכן זה עדיף על פני מישהו שאיש לא מכיר ולא יודע כי אנחנו יכולים לצפות מה יהיה״.