ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, התראיין לתכניתו של אלון גל ב-103FM והסביר על מצבן של הרשויות המקומיות לאחר ההכרזה על היציאה ממשבר הקורונה, ועל החלטת הצהרונים בעיר שלא לחזור לפעילות בשבוע הבא.
רן, למה ראשי ערים קודם כל לא מרוצים מהפיצוי שהציע האוצר על הפעלת הצהרונים? בוא תסביר לנו את הבעיה קודם.
האוצר מתייחס רק לרשויות שהן בדירוג סוציו-אקונומי 1 עד 5, יש בערך 120 רשויות, שזה 40% מתושבי המדינה ומעלה שהם בדירוג סוציו-אקונומי 6 ומעלה, ושם אין בכלל פיצוי. רשות למשל כמו גבעתיים, אם היא רוצה להפעיל את הצהרונים במתווה הזה, היא צריכה להוציא בערך 700-800 אלף שקלים בחודש. אז אנחנו כל הזמן טוענים שהתקצוב הזה לפי הדירוג הזה הוא לא מציאותי, אין שום קשר בין ההכנסה הממוצעת של התושבים של העיר לבין המצב הכלכלי של עיר כזאת או אחרת, וממשיכים לתקצב את זה, ממשיכים להפלות וממשיכים כל הזמן להתתייחס למדד הזה, וזה מה שקורה״.
הביורוקרטיה והתכלול של הדבר ברמה הכלכלית כאילו, יש פה איזה פער, נכון? זה לא מגיע לשטח נכון?
״אני אסביר לך במשפט אחד מה הבעיה. הבעיה היא שיוצא הרמטכ"ל לצורך העניין אני נותן דוגמה מעולם אחר, יוצאים הרמטכ"ל ושר הביטחון למלחמה מבלי שהוא מדבר, שואל, מתייעץ ואפילו קורא למח"טים ולמג"דים. אנחנו האנשים בשטח, אנשים פה מנהלים את המאבק הזה, מקבלים החלטות הזויות שאפשר לדבר עליהן עכשיו שעות, שבפועל מי שמנהל את שגרת החירום בשטח אלו ראשי הערים, מי שיודע יותר טוב מכל אחד מה אפשר, מה מותר. צהרונים בשתי קבוצות, איך בדיוק אני אמצא פי שניים חללים ממה שיש בעיר? מאיפה ימצאו חללים?״
אתה יודע, זה משהו שכל הזמן חוזר על עצמו, נכון?
״נכון כי הם לא משחררים״.
לא, זה פשוט מדהים. הרי בשביל מה אתה שם ראש עיר? המצב טיפה דומה למשטר הפדרלי, הממשל הפרדלי בארצות הברית מול המדינה, ואתה רואה שבסוף את חיי היום יום מנהלים ראשי המדינות, פה ראשי המדינות הם ראשי ערים.
״לא נעים להם להודות בזה שהם בעצם כבר לא מחליטים שום דבר ואיבדו שליטה, וכל שני וחמישי הולכים לבחירות, ויש שם אנשים חדשים שבחיים לא עסקו בתחום ציבורי ולא מכירים בכלל את החיים המוניציפליים, ולכן אתה רואה שמי שמנהיג בפועל את המדינה במיוחד בשנתיים האחרונות ומקבל את ההחלטות שמשפיעות על חיי האנשים אלו ראשי הערים. חוק המרכולים ה'נעים בסופש' - תחבורה בסופי שבוע בגוש דן, זיקוקי דינור, החליטה השרה זיקוקי דינור, אז מה אם היא החליטה? כל ראש עיר בסופו של דבר החליט ואותו דבר גם פה. שישחררו, שיתנו לנו לנהל״.
אבל אני שואל אותך רן באמת, שאלה בנינו, אף אחד לא שומע רק אנחנו, אם אני ראש מדינה, באמת, אני נהנה מזה ורוצה כמה שיותר להעצים את ראשי הערים, הרי זה גם משליך עליו, זה משליך על השלטון.
״מי כמוך יודע שיש אנשים שאוהבים לצידם אנשים חזקים והם יכולים להאציל סמכויות והם מרוויחים מזה שאלו שתחתיהם ולידם מצליחים ועצמאיים ויש כאלו שהם צנטרליסטיים ואנו רואים את הדוגמא הזאת, דוגמא חיה - גם ראש הממשלה, אתה יודע מה? שבועיים ראשונים, סבבה אני מסכים, ניהל את הכל שלט, כל ערב הצהרה לאומה - נהדר. אחרי שבועיים שחרר, מה למנכ"ל משרד הבריאות היום ולקבלת החלטות על חיים בעיר בשגרה? מה הוא יודע יותר טוב מראשי ערים אם צריך לפתוח את הגינה הציבורית או לא לפתוח, אם צריך לעשות חוגים או לא לעשות חוגים, אם 100 או 200 מטר, זה קשקוש כבר שיגעו את האנשים. ואתה רואה שאנשים איבדו אמון וכבר עושים מה שבא להם. אז תנו לראשי הערים להחליט, תתנו כסף, תתנו לי את הכסף אני אסתדר איתו, אל תעשו לי דיפרנציאציה ואל תגידו 'זה יש לו', אלו פשוט סממנים של אנשים שרוצים להישאר קודם כל חשובים, רלוונטיים״.
אני חייב להגיד לך, נושא אחר אבל בעצם באותו עניין, עיריית גבעתיים מודיעה כי בל"ג בעומר הגנים יעבדו. מחליטים במערכת החינוך שיהיה חופש ביום הזה. מה דעתך על זה?
״אני שברתי את הכלים, אני מאוד מקווה שלא יטרפדו את זה. אני לא בא בטענות לגננות, הגננות מקסימות אבל ארגון הגננות, בחייאת דינק, חודשיים היו בבית הילדים, מיליון מובטלים, מתים כבר לחזור למעגל העבודה, חוזרים כבר יום ראשון אז יום שלישי אתם בחופש? קצת התחשבות. ואחר כך הם כועסים וכועסות שאנשים לא מעריכים מספיק. ולכן אני אמרתי 'אני לא משחק את המשחק הזה', לנו יש סייעות, שמי שרוצה ישים את הילד ויילך לעבודה, זה יהיה גן בלי גננות ביום הזה, רק עם סייעות״.