אני בת 65, עובדת בתחום הריפוי בעיסוק, וסובלת ממחלת ריאות חסימתית בדרגה בינונית. באחרונה רבים מהקולגות שלי החלו לחזור לעבודה, אבל אני עדיין חוששת לעשות זאת, בעיקר בשל העובדה שאני עובדת עם ילדים, ולא יכולה לשמור על מרחק של שני מטרים. מה עליי לעשות?
"אנחנו יודעים שמחלות ריאה הן גורם סיכון יותר קטן מאשר מחלות כלי דם, סוכרת, לחץ דם והשמנת יתר, אבל בגלל שאת נמצאת בדרגה בינונית, ובכל זאת מדובר בגורם סיכון, אני ממליץ שלא תחזרי לעבודה עדיין. יכול מאוד להיות שאם תפני לרופא הריאות שלך הוא ימליץ לך לפנות למוסד לביטוח לאומי בכדי לקבל נכות זמנית. מעבר לזה, באחרונה שמעתי שעובדים על בדיקות בטוחות שיכולות לגלות תוך דקה אם אדם הוא חולה בנגיף קורונה או לא, ועל כן, ברגע שהן יצאו לשוק תוכלי להשתמש בהן מול הפציינטים שלך. לדעתי, נגיף קורונה הולך להישאר איתנו עוד כמה שנים לפחות, לא מדובר בנגיף שייעלם מהעולם בעוד שבוע או שבועיים. אני מאמין שלקראת סוף השנה נמצא לו חיסון, אבל עד אז אנחנו צריכים להיות עם היד על הדופק. בדיקות המטוש מדויקות רק בכ־80%, מה שאומר לנו שגם אדם שיוצא שלילי בבדיקה עלול להיות נשא של המחלה, וכשיוציאו את הבדיקות החדשות נוכל להיות יותר בטוחים. מעבר לזה, כשתחליטי לשוב למקום העבודה, ההמלצה היא להיות עם חלוק חד־פעמי, מסיכת בד, ומסיכה מפלסטיק שקוף, בכדי לתת לך את ההגנה המרבית".
כבר תקופה לא יצאתי מהבית. בימים האחרונים החלטתי לעשות את הצעד, ולצאת לפגוש חברים באוויר הפתוח. העניין הוא שאני בן 69, וסובל מסוכרת במצב מאוזן. האם אני עלול להיות בסיכון להידבק בקורונה?
"במידה שאתה מגיע למפגש כשהמרחק בין אדם לאדם הוא שני מטרים ויותר, מקפיד על הנחיות משרד הבריאות, ורוחץ ידיים היטב לפני המפגש ואחריו, אני לא רואה שום בעיה לקיים את המפגש החברתי".
אני בת 63 ובשנה האחרונה התחלתי לעבור התקפי חרדה. לאחר בדיקות והתייעצויות עם רופאים ופסיכיאטר החלטתי ליטול נוגדי חרדה, אבל לצערי אני סובלת מתופעות לוואי איומות, שוכחת דברים, ומרגישה כאילו יש לי צרצר בתוך האוזן. הרעש בלתי נסבל, האם לדעתך עליי להחליף תרופה?
"תופעת הלוואי שאת מתארת נקראת 'טִנטון', ועל כן אני מציע שתפני לפסיכיאטר ויחד תבדקו אפשרות להחליף את התרופה או לשנות את המינון. מעבר לזה, אני ממליץ לבקש מהרופא לבצע בדיקת תפקודי כבד. זה מה שאני מציע בדרך כלל למטופלים שנוטלים כדורים באופן קבוע".
לפני כחצי שנה בערך עברתי טראומה מאוד גדולה שטלטלה את עולמי. ירדתי במשקל בצורה קיצונית, התמודדתי עם דלקת חריפה בוושט, וכעת, בכל פעם שאני רוצה לאכול אני מתעייפת באופן קיצוני ויש לי כאבים בצלעות. העייפות הזו מלווה אותי גם בעוד שלבים במהלך היום, והתחלתי ליטול רמוטיב, בכדי להתמודד עם הלחץ הפנימי שאני חווה. אני בת 48, ומרגישה שהתקופה הזו ממש פגעה באיכות חיי. מה עליי לעשות בכדי להרגיש טוב יותר?
"'רמוטיב' היא תרופה צמחית המעלה את רמת הסרוטונין בגוף. לוקח בין שלושה לשישה שבועות עד שהתרופה הזו מתחילה להשפיע, כך שכרגע אין צורך ליטול תרופה אחרת שתשפר מעט את מצב רוחך. לדעתי גם כדאי שתתחילי לאכול לא פחות משש ארוחות ביום. הכריחי את עצמך לאכול ארוחות קטנות לעתים קרובות במהלך היום. אם קל לך לעכל מזון דליל, הכיני שייק מהסלט ואכלי קציצות בשר במקום סטייק, למשל. מבלי להיכנס לעומק הדברים, נראה כי הדיכאון שאותו את חווה משפיע על מצבך הפיזיולוגי. קרוב לוודאי שאת חווה משהו רגשי או שאת כועסת על עצמך. את מתארת מצב של מצוקה וחרדה. כשהאוכל נספג מהר במעיים, מתעייפים. במצב כזה יש שינויים ברמת הסוכר ומרגישים חולשה כללית כמו לפני שמתעלפים, אבל כשאוכלים קל לא מגיעים למצב הזה. חלק גדול מההפרעות סביב עניין האכילה קשורות למצב רגשי, וייתכן שיש לך תגובה דיכאונית כי עברת טראומות. אם את רוצה לצאת מהמצב המדכדך, כדאי לך להתחיל טיפול רגשי, ולפנות לקבלת עזרה מקצועית מתאימה".
שיחות אלו אינן מהוות המלצה רפואית אישית. תמיד יש להתייעץ ולהיבדק על ידי רופא המשפחה או רופא מומחה. רפי קרסו הוא פרופסור למדעי המוח ומערכת העצבים מאוניברסיטת בר־אילן, MD, לשעבר מנהל המחלקה הנוירולוגית ומרפאת הכאב במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה
מתוך תוכניתו של פרופ' רפי קרסו, בכל יום שישי ב־13:00 ב־103FM