אנחנו בפתחה של שנת לימודים חדשה. מחר יחלו בכל הארץ מאות אלפי ילדים ובני נוער במוסדות החינוך השונים שנה חדשה של למידה, התפתחות וצמיחה. לרוב ביום זה יש אווירה של חגיגיות: כלי התקשורת מגיעים לבתי ספר, פוליטיקאים מבקרים בגנים, והמהדורות מלאות בהורים נרגשים.

אבל ביום זה לא רק תלמידים מתחילים שנה חדשה. הרחק מאור הזרקורים מתחילים ב-1 בספטמבר בכל שנה גם אלפי מתנדבי שירות לאומי-אזרחי את שנת השירות שלהם. אלפי מתנדבים, מכל קשת החברה הישראלית, כאלו שקיבלו פטור משירות צבאי או לא נקראו אליו, ובחרו לתת מעצמם ולהתנדב למען החברה הישראלית, יוצאים גם הם לדרך חדשה. הם נמצאים שם כדי לתרום ולהוות ערך מוסף של עזרה וסיוע בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, הביטחון ועוד. הם מאיישים תפקידים קשים ומאתגרים ובעצם מהווים נדבך משמעותי בחוסן החברתי של מדינת ישראל.

בחודשים האחרונים, מאז פרצה לחיינו מגפת הקורונה, מתנדבי השירות הלאומי היו שם בחזית. בבתי החולים, במד"א, בסיוע לקשישים ולמשפחות במצוקה כלכלית. הם היו חלק אינטגרלי ומשמעותי במאבק הלאומי בקורונה. בימים האחרונים, כחלק מההיערכות לשנה החדשה, שוחחתי עם מנהלי בתי חולים, ארגונים ועמותות בהם נמצאים מתנדבי השירות הלאומי שלנו ושמעתי מהם מילות תודה והוקרה על תרומת המתנדבים שהיוו כוח עזר הכרחי ומכריע בתקופה הזו מול האתגרים הגדולים שהגיעו עם הקורונה.

שנה חדשה נפתחת מחר, ההתרגשות גדולה כבכל שנה, אבל הפעם יש אווירה אחרת. הקורונה עדיין פה, ועם החורף באופק צפויים ימים מאתגרים וקשים. כל מתנדב שפותח שנת שירות בעצם יוצא למעין קרב עם השלכות הנגיף. זה מחזור הגיוס הגדול בארץ של לוחמים שביום אחד עולים על מדים שקופים, ללא טירונות, אימונים והכשרות מפרכות, ופשוט יוצאים לקרב בזירה החברתית.

בחודשים הקרובים הם יהיו שם בבתי החולים ויבצעו משימות קריטיות שיורידו עומס מהצוותים הרפואיים, הם יהיו שם במד"א ויסייעו בביצוע בדיקות הקורונה, הם יהיו שם בבתי הספר לחינוך מיוחד ובפנימיות לנוער בסיכון ויקדמו את אותם תלמידים שזקוקים לליווי צמוד ומתקשים להתמודד עם שיטות הלמידה בהגבלות ובריחוק חברתי. הם יהיו שם, ללא מדים או תג יחידה, ללא יוקרה והערכה ברחוב. הם יהיו שם מבחירה שלהם, מתוך רצון לתרום תקופה משמעותית מחייהם למען המדינה.

השירות הלאומי-אזרחי תמיד נמצא שם בצד, מקבל יחס של גלגל שני וחלופי לשירות צבאי. חשוב להבין, השירות הלאומי הוא גוף קריטי למדינת ישראל ולחוסן האזרחי-חברתי שלה. להתייחס אליו כברירת מחדל לשירות צבאי זהו דבר מנותק מהמציאות שעושה עוול לאותם אלפי מתנדבים מדי שנה.

דווקא עכשיו, כשהמערכה הכי גדולה של ישראל היא בעורף ולא בגבולות, זו ההזדמנות של השירות הלאומי לעשות את קפיצת המדרגה שלו במעמד הציבורי ולהוות סמל של נתינה, שותפות ואחריות לאומית כחוסן משלים לשירות הצבאי שמהווה את החוסן הביטחוני. השירות הלאומי-אזרחי הוא מפעל חברתי שקיים מזה 50 שנה, גדל משנה לשנה הודות למדיניות שמובילה הרשות לשירות לאומי אזרחי מטעם הממשלה, ונמצא היום בשיאו, אך השנה שבפתח תהיה מאתגרת מתמיד. למעשה זוהי שנת המבחן של השירות הלאומי. שנה זו היא ההזדמנות עבורו לפרוץ את תקרת הזכוכית התדמיתית ולהתייצב במקום הראוי לו, כעמוד התווך של החברה. וזה הכל על הכתפיים של אותם אלפי בני 18. בהצלחה להם, בהצלחה לנו.

הכותב הוא מנכ"ל האגודה להתנדבות