דומני שהאמרה הכי מטופשת הנאמרת כיום בעולם על ידי מנהיגי מדינות, בעיקר מאירופה, היא זאת: אם ישראל "תספח", או בכלל תעשה משהו שמרגיז אותנו, הדבר "יערער את היציבות באזור ויבעיר אותו". אפילו חכמי חלם היו צוחקים למשמע דברי הטמטום הללו. זה כמעט עשר שנים שהמזרח התיכון מצוי באי־יציבות קשה וכולו בוער. זאת בעירה ארוכת טווח שמכבי האש לא מסוגלים לכבותה. לעומתה, כל תרחיש קיצוני של בעירה אפשרית מול הפלסטינים הוא כמו להבת גפרור מול מדורת ענק.

זאת הזדמנות להציג את הבעירה והזעזועים העכשוויים באזור שלנו. האפיון המרכזי, להערכתי, הוא עלייתה של טורקיה, המייצגת את האסלאם הסוני הלא מתון (האחים המוסלמים) וירידתה (הזמנית? ) של איראן כמובילת העולם השיעי. רק לפני זמן מה דובר על הגמוניה איראנית בסהר הפורה ויצירת ציר יבשתי שיחבר את ההגמוניה האיראנית מטהרן, דרך בגדד, בואכה דמשק ומשם לביירות ולים התיכון. מה קרה עם זה?

השאיפות להגמוניה ככל הנראה נשארו, אך הביצוע תקוע: באיראן עצמה הכלכלה על הפנים, מפעלי גרעין חיוניים מושמדים, והדבר מלווה בדממה עולמית; בעיראק דאע"ש משתולל; הציר היבשתי הוא אולי בגדר שביל במדבר הסורי; בסוריה מתנהל מאבק (פעמים מאבקי דמים) בין תומכי איראן לבין תומכי רוסיה, אסד "המנצח" מחזיק בטריטוריה עם יותר ממיליון בתים הרוסים, מוכת אלימות ושחיתות, כאשר מה שנשאר מהצבא שלו צריך מהשבוע להסתפק בכיכר לחם אחת לשבוע עבור ארבעה חיילים; ובלבנון מהומות במחאה נגד חיזבאללה. אלו ימים רעים למה שהיה "ציר הרשע", אבל קורצת לו בפינה ישועה: סיוע סיני מסיבי ונפילת טראמפ בבחירות.

הפגנות בעיראק (צילום: רויטרס)
הפגנות בעיראק (צילום: רויטרס)

ולעומת זאת, טורקיה של ארדואן, עם לירה טורקית שצונחת, מופיעה כמעצמה שבכוונתה להיות בעלת ההגמוניה האזורית; בראש ובראשונה בכל האגן המזרחי של הים התיכון, עם שליטה על אוצרות הטבע שבמעמקיו.

סקירה חלקית על מהלכי הטורקים: הם שולטים כיום למעשה כמעט בכל צפון סוריה, ובפועל החלו לספח אותה; הם מחזיקים כוח צבאי בקטר ומגינים עליה מפני סעודיה (תמורת מיליארדים); הם תוקפים את הכורדים בצפון עיראק.

הכי משמעותי הוא מהלכם בלוב, שם הטו את הכף הצבאית לטובת בעל בריתם הלובי. בכך הם התייצבו מול מצרים התומכת בבעל הברית הלובי שלה. השלל הוא כמובן הנפט הלובי. האיום הטורקי כלפי אירופה הוא לשלוח רבבות פליטים ומהגרים אפריקאים מלוב לאיטליה הקרובה. הטורקים כבר מקבלים זה זמן למעלה מחמישה מיליארד יורו מהאיחוד האירופי כדי שלא ישלחו פליטים סורים דרך יוון. זה הפרוטקשן הגדול.

תומכי צבא טורקיה פועלים בסוריה (צילום: רויטרס)
תומכי צבא טורקיה פועלים בסוריה (צילום: רויטרס)

הים התיכון המזרחי הופך לפוטנציאל להתנגשויות ימיות בין טורקיה ליוון, ובינה לבין קפריסין ומצרים. גם האיטלקים מאוימים על ידי ארדואן. הכוח הימי החזק הוא של הטורקים. הצי הטורקי הוא גדול ומודרני (23 סטי"לים, 24 אוניות מלחמה ונושאת מטוסים קטנה בדרך). זה כמה שנים היא פתחה בתהליך התעצמות של ייצור עצמי. זה כולל בניית שש צוללות מתקדמות ביותר עד 2027, ברישיון של חברת טיסנקרופ הגרמנית, בנוסף ל־13 צוללות מתקדמות שנמצאות כיום בשירות הצי הטורקי. האם ארדואן הולך רחוק מדי? מה שברור שהוא מדליק מדורות חדשות, והכל מחרישים ויראים מהבריון. מה יהיה אחרי הבחירות בארצות הברית?