בני בן ה־3 הוא ילד מקסים, אבל לצערי עדיין מוצץ אצבע. באיזה גיל לדעתך כדאי לגמול אותו מההרגל הזה? 
"מציצת אצבע הנה הרגל שילדים מפתחים מינקות. אני, למשל, מצצתי אצבע עד תחילת התיכון. זה עבר לי כשהבנתי שאני כבר גדולה וזה מגוחך. אני מבינה שאת מעוניינת לגמול אותו מההרגל הזה, אבל חשוב שתדעי שבגיל הזה יש לא מעט ילדים שמצליחים להיגמל ממציצת אצבע לבד. אין טעם לגעור בו כי הוא לא מרגיש שהוא עושה את זה, ואני גם לא ממליצה על שיטות כמו מריחת מרה על האצבעות, כי הרי ילדים יכולים להתרגל לטעם בקלות. אתם, כהורים שלו, חייבים לחזק אותו, להיות שם עבורו ולסייע לתהליך להיות קל יותר. במקביל, כדאי שתדברי איתו, תגידי לו שאת מבינה שזה מרגיע אותו למצוץ אצבע ועוזר לו להירדם - אבל את רוצה שהוא ילמד לעשות עוד דברים עם הידיים, ולכן אם תעברי לידו ותראי שהוא עם אצבע בפה כל הזמן, תוציאי לו אותה".
 
אני אם לילד בן 5 שמתקשה בקבלת החלטות. בכל פעם שהוא רוצה להזמין חבר לביתו, הוא לא מצליח להחליט מתי ואת מי הוא רוצה להביא, ואם אני לא אבחר - החבר לא יגיע. כשאני לוקחת אותו לחנות לקנות ארטיק, הוא לא מצליח לבחור מה הוא רוצה לאכול, בוכה ומבקש שאבחר בשבילו. בימי שישי הגננת מרשה להם להביא צעצוע לגן, אבל הילד לא מצליח לבחור איזה צעצוע הוא רוצה, ולבסוף נכנס לגן ללא צעצוע. מה עלי לעשות כדי לסייע לו?
“ילד נולד עם מזג מסוים שמגיע מתוך המערך הרגשי שלו. ילדים יכולים להיות מאוד דומיננטיים מצד אחד, ומנגד חסרי ביטחון ומתקשים לבחור מה הם רוצים לעשות. יש ילדים שהקושי שלהם לבחור מגיע מתוך בלבול - הם רגילים שההורים שלהם קובעים הכל, והשפע הרב מבלבל אותם. לפעמים ילדים שמקבלים יותר מדי חופש בבית מתקשים להגיע להחלטה. ילדים, במיוחד בגיל צעיר, זקוקים לאיזון. הרי בינינו, אנחנו יודעים שיש חופש בתוך הגבולות, ומתוך מסגרת קל מאוד לצמוח ולהגיע להישגים. כדי לסייע לבנך להתמודד עם הקשיים לבחור, הדרך הכי טובה היא לבקש ממנו עזרה ולבחור בשבילך.

לפני שאת יוצאת מהבית, גשי אליו כשבידייך שני זוגות נעליים שמבחינתך נוח לנעול, ותשאלי אותו במה לבחור כי את מתלבטת. ייתכן שהוא יבחר וייתכן שהוא יאמר שהוא לא יודע. אם לא יצליח להגיע לידי החלטה, תבחרי את. כך תתחילי לייצר בהדרגה מצבים שבהם את מבקשת את עזרתו בדברים שאינם תלויים בו. אני מאמינה שהצעד הזה יאפשר לו לגבש עמדה, בהתחלה עבורך, ובהדרגה זה ישפיע עליו בעוד תחומים. כשבנך מתלבט איזה חבר להזמין לביתו, קחי את רשימת השמות ובקשי ממנו לעצור אותך כשיש שמות שמוצאים חן בעיניו. אל תכריחי אותו להחליט, אך תעזרי לו לראות את השמות של הילדים מול העיניים. אני בטוחה שזה יעשה את העבודה ויגרום לו להחליט יותר בקלות. כשבנך אינו יודע איזה ארטיק לבחור, הוא חייב לדעת שהוא צריך להחליט מיד כי את ממהרת, ואחרת לא יהיה לו ארטיק. חשוב להקפיד לצמצם לו את הבחירה, שלא יבחר גם וגם. עידן השפע יכול מאוד להכביד על ילדים והם צריכים גם להרגיש מופסדים מאי הבחירה. רק ככה תקלי עליו”.
 
אני סבתא לתאומים בני 4, ואחד מהם מאוד מפחד מחיות. ניסינו לחשוף אותו אליהם בהדרגה, אבל זה לא משפר את התחושות הקשות שהוא חווה. הילד מבועת, ולא פעם אפילו בורח לכביש. איך אוכל לעזור לו?
“פחד מחיות יכול להתעורר מכל מיני סיבות, ואנחנו, כמבוגרים שלוקחים חלק בחייו של הילד, יכולים רק לנחש למה הוא מפחד. יכול להיות שפעם הכלב של השכנים הבהיל אותו, או שזה משפט ששמע שאמא אמרה לילד אחר. אנחנו הרבה פעמים לא יודעים מה המקור לפחד של הילדים. כשאנחנו רואים ילד במצוקה, עלינו להבין שהיגיון של ילד שונה מהגיון של מבוגר. עלינו לחבק את הילד ולומר ‘אני יודעת שאתה מפחד, והנה אני שומרת עליך’. עלייך לתת לו תחושה שאת איתו. מעבר לזה, כדאי לשאול אותו אם הוא מעוניין לשחק עם בובות של חיות. בהמשך כדאי לפנות למטפלת באמצעות בעלי חיים. אני בטוחה שהיא תוכל לסייע לילד לצמצם את תחושת הפחד בהדרגה”.