כבר שנה שבתי בת ה־3 גמולה מחיתולים במהלך היום. לפני שבועיים היא החליטה פתאום להוריד את הטיטול גם בלילה ולא מוכנה יותר לשים אותו. הבעיה שהיא עדיין מרטיבה ואנחנו מחליפים לה את המצעים פעמיים בלילה אחד. מה נוכל לעשות?

"עליכם להסביר לה שחיתולים לא נועדו רק לתינוקות אלא אפילו לילדים יותר גדולים, בני 5. נוסף לכך, יש להמחיש לה כיצד פועלת שלפוחית השתן וזה יעזור לה להבין מה קורה לה בלילה. קחו אותה למטבח, העמידו אותה על שרפרף, שימו כוס בכיור ומלאו במים. תאמרו לילדה שהשלפוחית שלה היא כמו הכוס – היא מתמלאת במים, וברגע מסוים היא תעלה על גדותיה. הסבירו לה שאומנם בבוקר היא מרגישה דגדוג בבטן ורצה לשירותים, אבל בלילה זה לא קורה כי הגוף שלה ישן. לא מפני שהיא תינוקת, אלא בגלל שהיא ישנה חזק".

"אנחנו רוצים שהיא תעשה פיפי בלי שהיא תעיר אתכם בלילה, ולכן אין ברירה אלא פשוט לשים לה חיתול, גם אם היא תתנגד. לפני כן הסבירו לה שמאחר שחשוב לכם שהיא תישן כל הלילה, אתם מחליטים לשים לה חיתול. מה גם שאי אפשר לכבס מצעים בכל יום מחדש. כשהיא תקום בבוקר, היא תוריד את החיתול כמו גדולה, אבל כשהיא תלך לישון, היא תישן עם חיתול. אם היא עצמאית מאוד, נסו ללמד אותה שבכל פעם שהיא עושה פיפי  בלילה ומתעוררת, היא תחליף בגדים בעצמה, תפרוש שמיכה מעל המיטה ותחזור לישון בלי להעיר אתכם. יכול להיות שהדרך הזאת תהיה מקובלת עליה". 
 
 
האחיינית שלי בת ה־7 היא אחות בכורה לשלוש אחיות קטנות. מדובר במשפחה דתית, כך שהילדה משמשת כאמא קטנה עבור אחיותיה. היא מגדלת אותן ולוקחת המון אחריות. עם זאת, היא מרגישה שונה מאוד. מה גם שבניגוד לשאר, יש לה שיער מתולתל. היא כל הזמן שואלת למה רק לה יש תלתלים. ההורים שלה אומרים לה שאלו החיים, וזה מטריד אותי לראות את זה מהצד. איך אוכל להחזיר לה את הביטחון?

"יש כאן ילדה עם דימוי עצמי נמוך והתפקיד שלנו זה להעלות לה אותו. יכול להיות שבעתיד הילדה תדע להוביל את השוני שלה לכיוונים יצירתיים ויוצאי דופן. ההורים שלה רוצים ללמד אותה שאלה החיים, אבל כשיש ילדה בת 7 שלוקחת על עצמה תפקידים הוריים, צריך דווקא לחזק אותה ואת התכונות האישיות שלה. תאמרי לה שזה נכון שהיא שונה מפני שהיא מתולתלת, אבל היא עוד הרבה דברים חוץ מרק שיער מתולתל. היא היחידה שהולכת לבית ספר ולכן היא היחידה שיודעת לקרוא ולכתוב סיפורים, ויום יבוא ואולי היא תהיה סופרת. מה גם שהיא הבת הבכורה, כך שהיא הראשונה שתחגוג בת מצווה במשפחה. אם היא עדיין תרצה שיער חלק, הסבירי לה שיש כל מיני שיטות להחליק את השיער, אבל היא תוכל לעשות החלקה רק בעתיד, כשתגדל". 

 
אני אמא לילד בן 4 ולעוד אחד בן עשרה חודשים. מאז שהקטן נולד חל שינוי בהתנהגות של הבכור. כבר תקופה ארוכה שהוא מרביץ לילדים בגן ונושך אותם. בכל יום אני מקבלת הודעה מהגננת על ההתנהגות הפרועה שלו. אנחנו מענישים אותו בבית ולא מרשים לו לראות טלוויזיה – וזאת לבקשת הגננת שמעדיפה להשאיר לנו את הטיפול בו. מה אפשר לעשות איתו?
"אני ממש לא מסכימה עם זה. אני לא רוצה שאת ואבא שלו תקלקלו את היחסים איתו בגלל מה שקורה בגן. הגננת חייבת להשתלט על המצב ולא לגרום לכם להעניש אותו. מה זה להעניש אותו בבית על ההתנהגות שלו בגן? אל תסכימו לזה בשום פנים ואופן. מה שקורה בגן נשאר בגן.יש את העולם בבית ויש את העולם בגן – שם הגננת היא המפקדת ובעלת הסמכות היחידה. היא צריכה למצוא דרכים שיגרמו לילד להרגיש חשוב ואהוב. כרגע היא לא מענישה אותו אבל זה בגלל שהיא לא צריכה – הרי יש אמא מכשפה שעושה בשבילה את העבודה. הפסיקי עם זה מיד, זה ממש לא בסדר. הילד חייב להפסיק לקבל תשומת לב על ההתנהגות שלו, ולכן הגננת צריכה להסביר לבנך שהיא לא תדבר איתו יותר על ההתנהגות שלו כי היא סומכת עליו שהוא יצליח להתגבר ולא להרביץ. עם זאת, אם הוא ירביץ, היא תיקח את הילד המוכה ותנחם אותו עד ששניהם יירגעו".