בזמן שהחיים הפכו לעיסה משונה והזמן קיבל ממדים שאין להם תיחומים או הגדרות, ט"ו בשבט הולך ומתקרב. לחגים יש זמנים משלהם. את ט"ו בשבט תמיד אהבתי בעיקר בגלל צניעותו: חג שאין מאחוריו סיפורי אימה ואין לו אויבים - רק אהבה לטבע ונטיעות עצים.

הרבה לפני שידענו לספר שבחופן של אדמת יער יש יותר צורות חיים מאשר בני אדם על פני כדור הארץ, ספר "דברים" התייחס לכריתת עצים בעת מלחמה. מתוך היכרות עם טבע האדם, הוא מצווה עליו גם בעתות מלחמה להתעלות על עצמו ולא לפגוע בעצים. אחרי הציווי, הוא ממשיך במילים שהפכו למצוטטות במיוחד: "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה".

נטיעות ט''ו בשבט (צילום: אבי דוד, רשות הטבע והגנים)
נטיעות ט''ו בשבט (צילום: אבי דוד, רשות הטבע והגנים)


לט"ו בשבט אין מסורת בתלמוד והוא אפילו לא יום שבתון. מי שהפכו אותו לחג הנטיעות היו אנשי העלייה הראשונה. הם הבינו שהמפתח להצמחת עצים בארץ הקירחת הוא ילדי הגנים ובתי הספר, ודאגו למבצעי נטיעת שתילים. כשהקרן הקיימת הפכה את הייעור לאחד מכלי הביצוע שלה, גם היא אימצה את ט"ו בשבט.

"מי, מי יספר לדודה על הנטיעות שהוא הולך לעשות?", שאלתי בהתרגשות בשיחת וידיאו חבורת ילדים. "מה זה נטיעות?", שאל יובל (8), ונזכר אחרי הסבר קצר שנטע כשהיה בכיתה ב'. "אני נטעתי בכיתה א' וזהו", אמרה נוגה (11). "אני בכלל בכלל לא", ציינה שירי בת ה־7 בטון מתוסכל. את המסקנה ההולכת ומתגבשת אוששו מנהלות ותיקות ומורות בבתי ספר, שהודו שקשה להן לזכור את הפעם האחרונה שיצאו עם התלמידות והתלמידים לנטיעות - בלי קשר לקורונה.

אם כך, אין מנוס מלהסיק שבזמן שדודה מדברת על עצמה בגוף שלישי, חיה בתוך יומני כרמל ומדמיינת ילדים בשחור־לבן מקפצים בין השלוליות עם שתילים קטנים, ט"ו בשבט צימח בעיקר אויבים. איפה הרון בלב והאת ביד, ואיפה בכלל השותלים. "אני ראיתי מישהו כורת עץ. הוא אמר שזה עושה לו חושך בבית", סיפרה לי בלחש מעין בת ה־6. "ומה עשית?", הזדעקו חבריה, "קראתי לאמא. היא צעקה עליו והוא הפסיק", השיבה בגאווה.

היא אולי לא יודעת עדיין לספר על התפקידים של העצים, מהצללת בתים וכבישים דרך קיבוע פחמן דו־חמצני ועד הענקת בתי גידול לבעלי חיים; היא לא יודעת לספר שייעור השטחים הציבוריים הפתוחים והשדרות העירוניות הוא המענה לבעיית זיהום האוויר בערים; היא לא יודעת עדיין שנטיעת עצים הוכחה כדרך האפקטיבית ביותר למאבק בהתחממות הגלובלית; היא גם לא יודעת שעל כל עברייני כריתת העצים ממונים שני פקחים ארציים בלבד או שיותר ממחצית הקנסות על כריתת עצים לא נגבים - היא כן יודעת שכשמישהו כורת עץ, הקול הפנימי שלה מתעורר.

בקרן קיימת מספרים בגאווה על נטיעות של למעלה מ־240 מיליון עצים ב־100 השנים האחרונות. אבל כמה מהם הושחתו או יושחתו במסגרת תוכניות בנייה שאפתניות? הנה, בשליפה: רבים מדי נוטלים לעצמם חירות וגודעים עצים כי הם עושים להם צל בסלון או מלכלכים להם את המכונית. על נקמות בדמות עקירת עצים שמגיעות על רקע פוליטי בכלל אין לי אוויר בשביל לכתוב.

נטיעות ט''ו בשבט (צילום: יערני ועובדי קק''ל)
נטיעות ט''ו בשבט (צילום: יערני ועובדי קק''ל)


מועצות מקומיות מהססות מעט מדי כשמדובר על כריתות עצים. רק השבוע התבשרנו שכ־11 אלף עצים מתוכננים להיכרת במסגרת תוכנית בנייה ברכס לבן, יער ירושלים, עמק הזיתים ועוד, חרף התנגדותו של שר החקלאות. אפילו הכנסת, שחוגגת את יום הולדתה בט"ו בשבט ושחבריה נוהגים לצאת לאורך השנים לחגיגות נטיעות, זממה להרחיב את שטחה הבנוי על חשבונם של יותר מ־700 עצים.

החדשות הטובות הן שבעקבות התנגדות של אנשים פרטיים וגופים התנדבותיים, מתכנני התוכנית נשלחו לעשות שיעורי בית מחדש. זה עבד: בדוברות הכנסת מדווחים שמספר העצים המיועדים לכריתה במסגרת התוכנית הופחת בעשרות אחוזים, ולא רק: "במסגרת התכנון החדש, בכוונת הכנסת לטעת מספר משמעותי של עצים חדשים". 

יש משפט אינדיאני שאומר שרק אחרי שהאדם יכרות את הענף האחרון, רק אחרי שירעיל את הנהר האחרון ורק אחרי שיתפוס את הדג האחרון - רק אז יגלה שאי אפשר לאכול כסף. אז איך אני הולכת לחגוג את החג, תשאלו. ובכן: השנה אוותר על נטיעת פירות מיובשים בצבעים זרחניים בבטן, אצרף אליי את כל מי שרק ירצה, ואצא לטעת עצים. ט"ו בשבט שמח. 

בדק בית


הנה שלב חשוב באבולוציה של הכריות, שהחלו את דרכן כבר במצרים העתיקה עם מילוי קש, ובהמשך עם פלומה או נוצות. הכוונה לכריות לקטנטנים מגיל לידה, עשויות לטקס טבעי, ועל פי היצרן היפואלרגני ואנטי־בקטריאלי. BABY DIMPLE הדגם בגודל  21X4X30 סנטימטרים מעוצב עם כיס המספק תמיכה לראש, לצוואר ולכתפיים ונועד להפחית את הלחץ מהצוואר. הכרית הגיעה אל הנסיין שלנו בזמן שהיה מקורר, כך שההגבהה שהיא סיפקה לו הקלה עליו במעט - וכל מי שישבו ליד תינוק מקורר בלילות שלא נגמרים, מבינים שהמעט הוא הרבה.
BABY DIMPLE של גטה, מחיר: 150 שקלים. 
להשיג בסניף הדגל, האצ"ל 2 ראשון לציון, ובאתר: getha.co.il

Baby Pillow (צילום: יחצ)
Baby Pillow (צילום: יחצ)

המלצתרבות

"ארץ החתולים" הוא שמה של סדנת מיניאטורות חינמית בהנחייתה של המעצבת מאי שירי וביוזמת בית אריאלה וספריות תל אביב. כל מה שצריך זה פלסטלינה, מספריים ודבק פלסטי ליצירת חתולים כחולים וחתולים עם גלגלים, ליצירת מעמד משחק לחתולים, כדורי צמר ועוד. בסדנה יילמדו טכניקות שונות מעולם המיניאטורה, תוך שימוש בחומרים שיש בכל בית.
"ארץ החתולים" בהנחיית 
מאי שירי, יום שני 25.1 בשעה 17:00, מגיל 5 ומעלה. הרשמה באתר: ariela.today

''ארץ החתולים'' (צילום: יח''צ)
''ארץ החתולים'' (צילום: יח''צ)