הרשת מוצפת בשבועות האחרונים בסרטונים של מעצרי אזרחים בידי המשטרה. זה נראה רע, כמעט תמיד. אדם במדים מפעיל כוח על אזרח באישונה של עיר. אזרח רגיל, שלא חשוד בעבירה פלילית חמורה, מוצא את עצמו פתאום באזיקים וגו'. מכאן הדרך להיסטריה כללית ולקריאות בנוסח “מדינת משטרה" קצרה מאוד. אלא שהמשטרה, מחוסר ברירה, החלה לצייד את השוטרים במצלמות ראש כדי לתעד את המתרחש באמת, וכשאתה צופה בסצינות המלאות, התמונה משתנה. גם במקרה של הבחורה שנעצרה בשוק לוינסקי, וגם בזה של זו שנעצרה בחוף הים - שני סרטונים שהפילו את האינטרנט - היה חשד ברור להפרה של הנחיות הקורונה.
הבחורה בשוק, למשל, עמדה בלב הרחוב כשהיא מדברת בסלולרי ללא מסיכה. לא פשע חמור, כמובן, אבל במסגרת הצורך לאכוף את הכללים, זאת בדיוק הסיטואציה שמצדיקה התערבות משטרתית. השוטרת שפנתה אל הבחורה עשתה זאת באופן מנומס וסובלני, כשהיא מבקשת את הדבר הכי בסיסי באינטראקציה בין שוטר ואזרח, בכל מקום בעולם: תעודה מזהה. הבחורה סירבה להציג תעודה כזו, והשוטרת - עדיין בסבלנות אין קץ - שאלה אותה לשמה ולכתובתה. גם הפעם, הבחורה סירבה לענות ורק הטיחה בשוטרת משפטים מתריסים בנוסח “מה את רוצה ממני?", “למי אני מפריעה?" וכו'.
בשלב הזה השוטרת הבהירה לה שאם לא תשתף פעולה לא תהיה לה ברירה והיא תיאלץ לעכב אותה לחקירה. שוב, בצדק מוחלט. אין דרך אחרת. אלא שהבחורה, בתגובה, רק העצימה את מדד החוצפה ובשלב מסוים פשוט התחילה ללכת משם, כאילו השוטרת היא אוויר. בסופו של דבר, אחרי איומים חוזרים ונשנים (כולם בטון קורקטי ומאופק), השוטרת נאלצה לאזוק אותה, באמצע הרחוב. כאן נכנסו לתמונה, איך לא, עוברים ושבים, שמיהרו לתעד את רגע המעצר תוך המטרת קריאות ביקורתיות לעבר השוטרים. בסיפור של הבחורה שנעצרה בחוף הים הדינמיקה הייתה כמעט זהה. גם שם - סירוב מוחלט להזדהות ולשתף פעולה הביא למעצר.
עכשיו, בואו נגיד את מה שאמור להיות מובן מאליו. כשמטיפים (בצדק) לשמירה על “שלטון החוק", חלק בלתי נפרד מהעניין הוא - לשמור על החוק. ואם החוק אומר שאתה צריך לעטות מסיכה ברחוב, או שאסור לך לשכב בחוף בזמן הסגר, אתה צריך לכבד אותו. גם אם הוא נשמע לך טיפשי, מיותר או מקפח. זה לא “ציות עיוור", הטענה האופנתית של הרגע, אלא כלל בסיסי באזרחות. בדיוק כמו שאני מקפיד על הגבלת מהירות בכביש, גם אם היא נראית לי מוגזמת או שגויה, גם בענייני הקורונה - יש כללים וצריך לציית להם, כדי למנוע אנרכיה.
האם זה אומר שצריך לציית אוטומטית לכל הוראה? כמובן שלא. אפשר לאמץ, לצורך העניין, את הלכת “הדגל השחור" הקובעת מהי פקודה בלתי חוקית בעליל בצה"ל, כזו שאסור לציית לה: “כדגל שחור המתנוסס מעל הפקודה הנתונה, ככתובת אזהרה האומרת ‘אסור!'... אי חוקיות הדוקרת את העין ומקוממת את הלב". האם מעל ההוראה לחבוש מסיכה במרחב ציבורי מתנוסס דגל שחור? כמובן שלא.
ודאי יהיה מי שיסנגר על התנהגותן של הבחורות העצורות ויתלה אותה באובדן האמון במוסדות השלטון, הצפצוף של החרדים על הכללים וגו'. ובהחלט, יש לכל אלה השפעה. אבל צפייה בסרטונים האלה - לצד סרטונים אחרים שבהם מפגינים מטיחים בשוטרים עלבונות קשים, עד לרמת ה"נאצי" - מעלה הסבר אחר. מדובר כאן בהתרסה, בזלזול, אפילו ברגשי עליונות. במילים אחרות: זהו עימות מעמדי לכל דבר ועניין.
במקום להשלים עם הבאסה המובנת מכך שנתפסה על חם בלי מסיכה, המתחכמת משוק לוינסקי הרשתה לעצמה לבוז בעליל לבחורה שהיא בערך בת גילה, רק כי היא שוטרת. וכשוטרת, היא נאלצת לעשות עבודה מלוכלכת וכפוית טובה, שאיש מאיתנו לא היה רוצה לעשות. ודאי לא הצעירה התל אביבית ש"לא מפריעה פה לאף אחד, מה את רוצה ממני?".