את מה שראינו השבוע במדינה אפשר להגדיר רק כאנדרלמוסיה. ראינו חוסר יכולת של הנהגת המדינה לקבל החלטות ולעמוד מאחוריהן, ראינו הצהרות סותרות ומבלבלות, וכתוצאה מכך היינו עדים להעמקה של תחושת חוסר האמון והבלבול של הציבור בישראל במנהיגיו.
הקורונה חשפה את נקודות התורפה של ישראל: מדינה שהפכה להיות משוסעת, ממשלה שאינה מתפקדת ומנהיגות מקרטעת וצולעת.
הלחץ הכבד שהפעילו חברי הכנסת והשרים החרדים, שכולל איומים באי־ציות להנחיות הצפויות, וכניעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ללחצים אלו מוכיחים בעליל כי השיקולים נגועים בפוליטיקה ורחוקים משיקולי בריאות הציבור על מגזריו השונים. נראה כי בראש מעייניהם של מנהיגי הציבור החרדי לא עומדת סכנת התפשטות והתרחבות המגיפה. הנסיעות לאומן וחתונות משפחות האדמו"רים עומדות במקום גבוה יותר בסדר העדיפויות והן חשובות יותר. החרדים מתנהגים כמדינה בתוך מדינה.
גם הציבור הערבי מקל ראש בהנחיות, אף על פי שראשיו מפעילים פחות לחץ והם פחות קולניים ומאיימים מאשר החרדים. ריבוי החתונות וההתקהלויות במגזר משדרים פריקת כל עול וזלזול פומבי בהנחיות הממשלה.
על רקע המצב הכללי, עמידתו האיתנה וסירובו של פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו לשקול התפטרות היא משב רוח רענן. היא ראויה בהחלט להערכה רבה. פרופ' גמזו משדר בהתנהלותו אופטימיות זהירה כי בסופו של דבר נצליח לקטוע את שרשרות ההדבקה ולחזור לשגרת חיים רגילה יותר. ועדיין, גם פרויקטור הקורונה לא הצליח להשיב את אמון הציבור בהנהגת המדינה, והמצב רק הולך ומחמיר.
אפשר להאשים את הציבור בחוסר ציות להנחיות ובקלות דעת, אך אין ספק כי הדרישות המחמירות מהציבור אינן זוכות לאמון ולרצון למלאן והן גורמות לזלזול. באופן כזה את האמצעי היחיד שנותר בקנה - סגר כללי, כבר לא בטוח שאפשר יהיה ליישם.
# # #
ועוד כמה אירועים שקרו השבוע:
# נתניהו, שנכנע לכל תכתיב של החרדים, הפך את פקידי הממשלה לאויבים וממשיך בניסיונות לקעקע את מערכות המשפט והאכיפה. התפטרותו של שאול מרידור הממונה על התקציבים ומכתבו החריף לשר האוצר לא הניעו את אמות הספים. דווקא בתקופה קשה וסבוכה זו ראויה ישראל לצמרת נחושה ויציבה במשרד האוצר, ואנו חסרים זאת. אין ספק כי על המדינה לחזק את השדרה המקצועית בפקידות הממשלתית.
# החדשות בדבר התנהגות המשטרה והפרקליטות בחקירות נתניהו בתיק 2000 גם הן אינן תורמות לביסוס וחיזוק שלטון החוק. התחושה הכללית היא של דכדוך, הידרדרות וחוסר יציבות.
# השלום נותן את אותותיו? החלה נהירת הישראלים לאיחוד האמירויות, והיא עשויה להפוך בהמשך לזרם גדול של תיירים ואנשי עסקים. אולם אל תיתנו לנורמליזציה הזו ולהפוגה במתיחות בגזרה הצפונית ולשקט היחסי בעוטף עזה לתעתע בכם. הגזרה הביטחונית הייתה ותישאר רגישה.
למרות זאת, אסור לנו להיגרר לייאוש. אך במקביל ובאופן מיידי אנו צריכים להתחיל לחשוב על פתרונות, על התוויית דרך ברורה - דרך של תקווה לעתיד בהיר יותר.
בשל קצב האירועים הדינמי אנו זקוקים לממשלה יציבה, מתפקדת ועם יכולות קבלת החלטות ויישומן בשטח. בשלב זה המצב רחוק מלהיות משביע רצון. הגיעה העת שיהיה כאן מבוגר אחראי שישנה את הדרוש שינוי ויחזיר את ישראל לעמוד בראש המדינות המערביות בזכות הישגיה הנפלאים ולא בשל היותה מוקד מרכזי להדבקה במגיפה.
הכותב הינו ראש השב"כ לשעבר ונשיא חברת C.G.i למודיעין עסקי
[email protected]