רבים מאזרחי ישראל קיבלו באנחת רווחה את הארכת חייה של הממשלה הנוכחית ואת דחיית מועד הבחירות. נשמעו קולות בודדים שתומכים בקיום בחירות כעת, אך רבים רואים בדחייה זו לא יותר מהנשמה מלאכותית עד למשבר הבא או עד לתחנת היציאה מההסכם של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

המחמאות על דחיית הבחירות מגיעות לח"כ צביקה האוזר, שיזם את הצעת הפשרה. אבל חייבים גם לשאול אותו: מדוע נדם קולה של ועדת החוץ והביטחון שהוא עומד בראשה? עד לא מזמן הייתה זו הוועדה הפעילה ביותר והחשובה ביותר של הכנסת, וקולה נשמע פעמים רבות בנושאים מאוד משמעותיים. אולם כעת, שתיקה. 

ח"כ צבי האוזר בתגובה לדברי נתניהו על הסכם הפשרה

למרות הדחייה, ישראל נותרה ללא תקציב מסודר, ללא מפכ"ל ופרקליט מדינה קבועים, ומי שתולה תקוות בוועדה למינוי בהסכמה של שומרי הסף, סופו להתאכזב. נגזר עלינו להמשיך לחיות תחת ממשלה שראשיה מסוכסכים, בזים האחד לרעהו ואינם מסוגלים לנהל מצב של משבר בריאותי, כלכלי וחברתי חמור. חוסר האמון בין שני חלקי הממשלה הוא כה עמוק, עד שקשה לצפות לעבודת ממשלה מסודרת ושוטפת, כזו שתשכיל לטפל בבעיות הבוערות של ישראל ותושביה.

הנה למשל נושא מינוי הפרויקטור הלאומי לטיפול במשבר הקורונה. הממשלה מינתה את פרופ' רוני גמזו, אך לא נראה כי מישהו בממשלה ובשלוחותיה נרתם לעזרתו, להפך. כל יוזמותיו נתקלות בהתנגדות או בהשהיה. פעמים רבות מדי הוא מופיע כלוחם בודד הנתקל בקירות אטומים.

יותר מדי עיכובים והיסוסים מצביעים על כך שהוא עתיד להיות מסומן כמי שלא עמד במשימתו המורכבת והרגישה, וכל השאר יופיעו כמי שידם לא הייתה במעל. הגדיל לעשות יו"ר הקואליציה ח"כ מיקי זוהר, שטען כי פרופ' גמזו "לא הפנים כי אין לו סיכוי לעצור אנשים מלהגיע לאוקראינה", והוסיף - "לאנשים שרוצים לממש את הזכות להפגין הוא לא מפריע". בעזות מצח הוסיף זוהר כי לא מדובר בשיקולים פוליטיים, וגיבה את ראש הממשלה שהכחיש, כדרכו, כי פנה לנשיא אוקראינה בבקשה שיגביל את כמות הנכנסים לארצו.

ועוד כמה נושאים שהיו על הפרק השבוע בפוליטיקה הישראלית: 

  • נפלאה בעיניי תגובתו של ח"כ משה (בוגי) יעלון, שהפך את השוטרים למקור הסכנה. המלצתו למפקדי ושוטרי מחוז ירושלים לקרוא את "ממלאי הפקודות" חמורה, שכן הוא מפנה לספר שיש בו השוואה בין המעשים הנפשעים של הנאצים לבין אלו של מנהיגי ישראל. ספר שכונה "פמפלט אנטי־ציוני" ו"אידיאולוגיה אופיינית לצורכי המחשבה של קנאים".
  • טוב שהממשלה לא תומכת בהצעת החוק של ח"כ בצלאל סמוטריץ', לבטל את סעיף הנכד בחוק השבות בנימוק של עליית לא יהודים במסגרתו. 
  • אביגדור ליברמן מיהר לפגוש את רון חולדאי, שהכריז כי ירוץ בבחירות הבאות. אני מניח שבתקופה הקרובה אישים נוספים ינסו לטפס על העגלה הרעועה של הפוליטיקה הישראלית.

המסר הישראלי 

ארגון הטרור חיזבאללה שוב נכשל בניסיון לנקום את מותו של פעיל הארגון בסוריה, וניסה לצלוף על כוח שהיה במארב בגבול הצפוני. צה"ל הגיב במהירות ולא נפגע. זו הפעם הראשונה אחרי שנים רבות שצה"ל הגיב ותקף עמדות תצפית לא מאוישות של חיזבאללה. אין ספק כי בפעם הבאה - אם המסר הישראלי לא יופנם או ייקלט - התוצאות עלולות להיות חמורות בהרבה, וההסלמה תתגבר.

אירוע ביטחוני בגבול לבנון (צילום: רשתות ערביות)
אירוע ביטחוני בגבול לבנון (צילום: רשתות ערביות)

נראה כי הכאוס בלבנון ואי־היציבות הפוליטית בישראל אינם מפריעים לחסן נסראללה מזכ"ל חיזבאללה לנסות לבצע את הנקמה שהבטיח. אפשר להעריך שיש לו עניין להדגיש את המשך יכולות ארגונו על רקע ההתפתחויות האזוריות. נסראללה זקוק להישג, והוא לא ירפה עד שישיג את מבוקשו, ולו גם חלקית. בדרום הדברים נראים אחרת. עד כה לא נמצא פתרון מבצעי לבלוני התבערה. צה"ל לא מצליח למתן את התופעה, וגם התקיפות של חיל האוויר לא מפחיתות את מספר הבלונים שנשלחים מהרצועה אל שטח ישראל. זולת מבצע צבאי לא נראה מוצא אחר.

המצב הביטחוני המתוח, אי־תפקוד פוליטי יציב ומשבר הקורונה שאינו מתמתן מבטיחים את המשך חוסר השקט. גם המתיחות שהתגברה עקב הסכם הנורמליזציה עם איחוד האמירויות מגבירה את המוטיבציה לתקיפות נוספות, ויש לקוות שלא תהיה זליגה של פיגועים גם מיהודה, שומרון וירושלים. התחושה בקרב הפלסטינים כי תשומת הלב העולמית לבעיה שלהם הולכת ונשחקת ומקבלת עדיפות משנה, אף היא עלולה לעודד ירי רקטות, פיגועי טרור והפרות סדר.

הכותב הינו ראש השב"כ לשעבר ונשיא חברת C.G.i למודיעין עסקי

[email protected]