1. בשבוע שעבר הקדשתי את הטור לכלכלה השחורה, בתחום הספציפי של תשלום שכר הדירה, וקיבלתי שפע של תגובות. אני מביא כאן רעיון שעלה באחת התגובות, שמתכתבת עם הצעתי להנהיג חובת דיווח כללית מעל רף מסוים של הכנסות, כדי ללכוד את מעלימי המס. אני מסכים שחוץ מהמוטיבציה של מעלימי המס להתחמק מתשלומי מס אמת, יש גם רתיעה של האזרח מהתמודדות עם רשויות המס. ולכן זאת צריכה להיות משימה של רשויות המס - להנמיך את חומת החששות. אם מהלך של חובת דיווח כללית ייצא לפועל, יחד עם הסברה שדיווח על שכר דירה יזכה בהכרה בהוצאות מימון ופחת, למשל - ייתכן שהמדווחים רק ירוויחו מזה, ולאו דווקא יפסידו מתשלום מס אמת.

בכל מקרה, אין שום סיבה לא להנהיג חובת דיווח כללית, שכן היא הבסיס והתשתית של המידע למלחמה במעלימי המס. אחר כך צריכה לבוא הסברה  שתפרט שדיווח הוא לא בבחינת עונש או הסתבכות עם רשויות המס ואף יש בצדו גם הרבה יתרונות. עובדה, זה עובד בארה"ב - ואין סיבה שזה לא יעבוד גם בישראל.

2. ומאותו נושא של כלכלה שחורה - לעניין אחר, מהותי אף יותר מהעלמות בגין שכר דירה. דוח המבקר, שפורסם השבוע, חשף עוד חלקים בפאזל בנושא שכמוהו כחור שחור במדינת ישראל - מעברי הגבול היבשתיים. רקע על קצה המזלג, כפי שבא לידי ביטוי בדוח המבקר: בגבולות מדינת ישראל קיימים שבעה מעברי גבול יבשתיים בינלאומיים, המשמשים למעבר בינה ובין שכנותיה. הללו ממוקמים כך: מעבר אחד בגבול עם לבנון, מעבר אחד בגבול עם סוריה, שלושה מעברים בגבול עם ירדן ושני מעברים בגבול עם מצרים. את המעברים מפעילה רשות שדות התעופה, למעט שני מעברי גבול באזור הצפון - בקוניטרה ובראש הנקרה - המנוהלים ומופעלים בידי צה"ל.

נוסף על אלו קיימים מעברים יבשתיים פנימיים בין מדינת ישראל ובין הרשות הפלסטינית. מערכת היחסים הכלכליים בין ישראל לרשות הפלסטינית הוסדרה באמצעות הסכמי פריז והסכמי קהיר, שנחתמו בשנים 1993 ו־1994, בהתאמה. בהסכמים אלו נקבע כי מדינת ישראל והרשות הפלסטינית יאוחדו במעטפת מכס אחת, שבה תוחל מדיניות של אזור סחר אחד המשותף לשטחי ישראל ולרשות הפלסטינית, וישראל תפקח בו על תנועות הסחורות ועל גביית המסים. בין תחומי הרשות הפלסטינית לתחומי מדינת ישראל נקבעו שמונה מעברים שבהם הטובין מועברים ממשאיות ישראליות למשאיות פלסטיניות (מעברי "גב אל גב"). עוד נקבעו 16 מעברים ישראליים התיישבותיים בקו התפר, שנועדו לכניסת אזרחי מדינת ישראל לאזור יהודה ושומרון וליציאה ממנו. נוסף לכך, נקבעו שני מעברים בגזרת אזור חבל עזה: מעבר ארז, המשמש להעברת נוסעים, ומעבר כרם שלום, המשמש להעברת סחורות ודלק. כמו כן, נוסף על אלה קיימים בגבולות היבשתיים 94 שערים למעבר תוצרת חקלאית, הנפתחים לפעילות יומית או עונתית, בהתאם לצורך.

גבול ירדן, ארכיון (צילום: פלאש 90)
גבול ירדן, ארכיון (צילום: פלאש 90)

3. בעבר כתבתי לא מעט על הברחות הטבק דרך מעברי הגבול האלה, ודוח המבקר מחזק את כל ההערכות שלי - המעברים היבשתיים הפכו למוקדי העלמות מס ענקיים. מי ששואל את עצמו איפה הכסף הנעלם של הכלכלה השחורה - אז כן, הוא נמצא גם במעברים היבשתיים - אך התקשורת לא מפנה את הזרקור אל הנושא. יותר פופולרי או פופוליסטי לדבר על תקציבו של מעון ראש הממשלה החדש ועל החריגות בו, שהן בבחינת כסף קטן לעומת מה שקורה במעברי הגבול.

אומנם האחריות על המעברים היא של רשות שדות התעופה או של צה"ל, אבל הגוף הדומיננטי בו מבחינת המס היא כמובן רשות המסים. התפקיד שלה במעברי הגבול הוא, בין היתר, לאכוף את הדין בכל הקשור לחוקיות היבוא והיצוא ולגביית מסים, למנוע הברחות - לרבות אמצעי לחימה וחבלה - למנוע הלבנת הון ויבוא סמים ולאכוף את הדין בכל הקשור לקניין רוחני. לצורך כך אמורה רשות המסים לבדוק אנשים, סחורות וכלי רכב העוברים במעברים, הן לתוך ישראל והן אל מחוצה לה.

היקף הסחר הוא גדול מאוד: בשנת 2018, לפי רשות המסים, עמד היקף הסחר בין ישראל לרשות הפלסטינית על כ־32.7 מיליארד שקל ועל כך יש להוסיף כ־22% של סחר לא רשום. היקף הסחר בין ישראל לירדן עמד באותה תקופה על 5.6 מיליארד שקל. כמה מספרים על נוסעים: בשנת 2018 עברו כ־3.4 מיליון נוסעים במעברי הגבול בין ישראל לירדן; 1.1 מיליון עברו במעבר הגבול היבשתי בין ישראל למצרים. בקיצור, תנועה די ענפה ש"מעודדת" עבריינות מס.

4. עם ההברחות הנפוצות ביותר - שלהן גם משמעות כספית - נמנות הברחות טבק וסיגריות, בעיקר בגלל העלייה הניכרת במסים על סיגריות בשנים האחרונות. עקב העלייה במסים, הלך וגדל הסחר הלא חוקי בסיגריות ובטבק באופן טבעי. זאת אולי אבן הנגף בתזה של משרד הבריאות, שלפיה חלק מהמלחמה בעישון הוא להעלות בצורה דרמטית את מחיר הסיגריות. העלאה דרמטית, מתברר, מפנה את צרכני הטבק לאפיקים לא חוקיים. לפי ארגון לשכות המסחר, אובדן הכנסות המדינה ממע"מ וממס קנייה על סיגריות, על טבק לעישון ועל טבק לגלגול, בכל מעברי הגבול של ישראל, הסתכם בשנת 2017 ב־1.7 מיליארד שקל (!). הערכת רשות המסים היא שלפחות 1.25 מיליארד שקל מתוכם, מקורם מהברחות מתחומי הרשות הפלסטינית. אלו סכומים אדירים - וזה רק מסיגריות וטבק! תארו לכם מהו ההפסד שנגרם לקופת המדינה בגלל הברחות לא חוקיות נוספות דרך מעברי הגבול. אלו מיליארדי שקלים לפחות בכל שנה.

מבקר המדינה מתאר בדוח שלו את שתי הדרכים לסחר הלא חוקי בסיגריות ובטבק. סיגריות המיוצרות מחוץ למדינת ישראל באופן חוקי ומוברחות אליה דרך כל מעברי הגבול הבינלאומיים, ובכלל זה המעברים היבשתיים, אינן מועברות במסלול היבוא המוסדר ולא משולמים עבורן מסי קנייה, מכס ומע"מ. הכמות המוברחת לישראל בשנה מוערכת בארגון לשכות המסחר בכ־60 מיליון חפיסות, ומחירן הממוצע עומד על כ־22 שקלים לחפיסה - כעשרה שקלים פחות מהמחיר הממוצע בישראל.

חלק אחר מהסחורה הנמכרת בישראל ללא תשלום מסים, מקורו בשטחי הרשות הפלסטינית. חלקו נמכר בישראל ללא מיתוג, חלקו כמותגים פלסטיניים וחלקו כזיוף של מותגים רשומים. הערכת ארגון לשכות המסחר היא שהסחר הלא חוקי בטבק שמקורו ברשות הפלסטינית מסתכם מדי שנה ב־400 טונות טבק, שמהן אפשר להפיק כ־55 מיליון חפיסות סיגריות. מספרים מדהימים שמוכיחים כי העבריינות במעברי הגבול חוגגת.

חשד להברחת אמצעי לחימה, מוצרי טבק וטובין מסוגים שונים משטחי יהודה ושומרון לישראל (צילום: דוברות המשטרה)
חשד להברחת אמצעי לחימה, מוצרי טבק וטובין מסוגים שונים משטחי יהודה ושומרון לישראל (צילום: דוברות המשטרה)

5. בדוח המבקר יש שפע של מספרים ודוגמאות הממחישים את הטיפול הרשלני בהברחות. דוגמה אחת, זועקת לשמיים, לכדה את עיניי: באוקטובר 2018, בעת ביקורת של עובדי משרד מבקר המדינה במעבר אלנבי, נצפתה הברחה של סיגריות וטבק בידי עבריינים. מנהל יחידת המכס במקום ביקש לפעול והתקשר למשטרת ישראל לבקש סיוע. במשטרה ענו לו כי הם אינם יכולים להגיע באותו היום למעבר, וכך יהיה גם בכל השבוע שלאחר מכן. בשל כך, וכדי לא לסכן את עובדי המכס במעבר, ויתר המנהל על תפיסת ההברחה ואיפשר לסחורה המוברחת לצאת מהמעבר. מובן שלא מן הנמנע שהסחורה הזאת הגיעה לתחומי מדינת ישראל ונמכרה ללא תשלום המסים המתחייבים. בדוח המבקר יש ביקורת על תופעה שמתרחשת במעברים: איומים ותקיפות נגד עובדי מכס בידי עבריינים שפועלים במעברים היבשתיים. כן, זאת מדינת ישראל, אומרים עליה שהיא מדינת חוק, אבל בגבולותיה, זה ממש לא קורה - שם מצפצפים על החוק.

במקרה אחר, בודקת של רשות המסים, שהותקפה פעמיים בידי נוסעת שעברה ונבדקה במעבר, ציינה כי התוקפת הטרידה אותה ברשתות החברתיות ושלחה לה הודעות נאצה. נוסף לכך, חלק מעובדי המכס במעבר החלו לקבל בקשות חברות בפייסבוק מתושב פלסטיני העובר במעבר פעמיים עד שלוש פעמים בכל שבוע, וידוע למכס כמבריח סדרתי שנתפס פעמים רבות בהברחת טבק ומכשירי טלפון סלולריים חכמים. בדף הפייסבוק של הפלסטיני נמצאו סרטונים שצילם, למרות האיסור על צילום.

כך כתב מנהל רש"ת במעבר אלנבי אל מפקד מחוז ש"י של משטרת ישראל: "בקרב אוכלוסיות אלו (שחלקן עוינות), קיימות תופעות של העברות כספי טרור, הברחת טובין בהיקפים נרחבים שלא מוכרים וידועים במעברי גבול אחרים, פשיעה מאורגנת של משפחות פשע ואלימות פיזית, המופנית בעיקר אל עובדי המכס. בהיעדר גורם אכיפת חוק בתחום ה'סדר הציבורי' באולמות הנוסעים, הפלסטינים ותושבי מזרח ירושלים מרשים לעצמם דפוסי התנהגות לא מקובלים הבאים לידי ביטוי בתקיפה פיזית, בדחיפות, בהכאה, באגרופים, סבטירות ובאיומים נגד עובדי המכס. עובדי המכס חשים מושפלים, מאוימים וחוששים לבצע את תפקידם, לנוכח אירועי אלימות קשים נגדם"

זאת ואף זאת, לפי הדוחות של רשות שדות התעופה ושל יחידת המכס במעבר אלנבי, בשנים 2017־2018 הותקפו עובדי המכס במעבר מאות פעמים, הן מילולית באיומים ובקללות והן באופן פיזי ממש. במקרי האלימות הפיזית הקשה אף הוזמנו ניידות משטרה. כך, לדוגמה, בשנת 2017 נאלצו עובדי רש"ת או רשות המסים להזמין משטרה ב־91 מקרי אלימות, ובשנת 2018 הוזמנה משטרה ב־86 מקרי אלימות.

בחלק מהמקרים, הנוסעים שהיו מעורבים באלימות לא נמצאו כבר במעבר עם הגעת השוטרים, אלא נמלטו ועלו לאוטובוס ליריחו או למונית שנסעה לכיוון מזרח ירושלים. במצב זה ברור כי אין הרתעה נגד תקיפת עובדי מעבר אלנבי. חוסר ההרתעה מתבטא גם בהתעלמות נוסעים מפניות עובדי המכס לגשת לעמדות הבידוק ובהתחמקותם למעשה מבדיקת המכס. מכיוון שבעבר ניסיונות של עובדי המכס לרדוף אחר נוסעים שהתחמקו מבדיקה הסתיימו באלימות, ומתוך כוונה לשמור על ביטחון העובדים, ניתנה הנחיה להימנע מלרדוף אחר נוסעים אל מחוץ לשטחי אולם המכס.

תמונת המצב, אם כן, היא די עגומה: איומים, אלימות, אי־ציות, קללות, רדיפה באמצעות רשתות חברתיות. זאת אווירה שאיננה בטוחה ומייצרת במקביל עבירות מס נרחבות שאינן מטופלות.

6. דברי הסיכום של מבקר המדינה נוקבים מאוד ומכוונים בעיקר לרשות המסים, שהיא זאת שאמונה על אכיפת חוקי היבוא, על מניעת הברחות, על מניעת הפרות של החוק לאיסור הלבנת הון ועל אכיפת ההסכמים שנחתמו בין מדינת ישראל לרשות הפלסטינית וההתחשבנות הכספית ביניהן.

ממצאי הביקורת של המבקר העלו כשלים מהותיים במניעת הברחת סחורות דרך מעברי הגבול, במניעת העברת סחורות אסורות, במניעת העברת סחורות ללא תיעוד כדין במעברים הפנימיים, ובייחוד טבק ומוצריו, שעליהם מוטל מס גבוה באופן ניכר מסחורות אחרות. ההפסדים הכספיים למדינת ישראל עצומים, כאמור, ומסתכמים במיליארדי שקלים בכל שנה והמבקר אף מתריע שחלק מהכשלים שנמצאו עלולים אף להגיע לכדי פגיעה בביטחון המדינה. "חוסר הטיפול היסודי של רשות המסים במבריחי הטבק ומוצריו ואי־גביית המסים הנדרשים", כותב המבקר, "מביאים להפסד כספי גדול לאוצר המדינה ואף לפגיעה - באמצעות תחרות לא הוגנת של הסוחרים בסחורה מוברחת - בסוחרים המתנהלים כחוק ומשלמים מס מלא; ותוצאתו גם חוסר מוחלט של הרתעה מעבריינות בנושאים אלו.

"עבודת רשות המסים במעברי הגבול ובמעברים הפנימיים אינה נעשית באופן מיטבי, דבר הפוגע ביכולת ההרתעה שלה מפני עבירות על החוק כמו גם באלימות כלפי עובדי רשות המיים במעבר אלנבי. משום כך על רשות המסים לפעול ללא דיחוי להסדרה שתאפשר עבודה שוטפת ויעילה במעברים היבשתיים".

אני מניח שהתשובות לכל הבעיות הללו הם עוד תקנים ועוד כסף ועוד תקציבים. לא, ממש לא. זאת עוד תשומת לב ארגונית, זה עוד סדר עדיפויות שונה, זאת נכונות לנהל מאבק סיזיפי יומיומי ולא להיכנע לעבריינות אלימה וסחטנית. למה שקורה בגבולות היבשתיים יש דמיון למה שקורה בנגב. אין דין ודיין, אין אכיפת חוקים, האלימות משתוללת, העלמות מס הם דבר בשגרה. הכל פרוץ, גם הגבולות היבשתיים של ישראל.

[email protected]