1. בעוד הכרזת הריבונות המובטחת מבוששת להגיע, ממשלת נתניהו מובילה לריבונות פלסטינית דה פקטו בכל שטחי יו"ש. שלטונות רמאללה, בסיוע ותמיכה אירופיים, לוחצים על הדוושה בכל הכוח דווקא בגלל תוכנית טראמפ ודיבורי הריבונות. בכל מחיר הם מנסים להשתלט על שטחי C ולמנוע שליטה ישראלית בהם. וראש הממשלה, למרות פניות ודרישות של שרים, ח"כים ואנשי ציבור, מקפיד שישראל לא תעשה דבר. מתוך שיתוק וחידלון הוא מסגיר את שטחי יו"ש ובקעת הירדן לאש"ף.
האמת היא שנתניהו כן עוסק בנושא: הוא מנסה למנוע כל דיון בכנסת לקידום צעדים מעשיים שיעצרו את ההפרה הפלסטינית של הסכמי אוסלו והחוק, לצד הפסקת המחדל הישראלי. בין היתר, נעשים מאמצים לעכב קידום הצעת חוק שתחייב את הממשלה לעצור את ההשתוללות הפלסטינית ולהקים רשות ממשלתית שתירתם לכך. ביום רביעי הקרוב אמורה ועדת החוץ והביטחון לדון בנושא. דיון שהיה אמור להתקיים כבר לפני חודש וחצי, אבל ככל הידוע, נתניהו הצליח לבטל אותו.
בד בבד, שר הביטחון החדש בני גנץ אפילו התעלם משאילתא שהגיש בעניין הזה חבר הכנסת מהליכוד עוזי דיין. איזו תמימות דעים נדירה בין שני ראשי הממשלה המסוכסכת הזו. בשקט לוחשים מקורבי נתניהו כי כל עיסוק עכשווי באכיפה נגד הרשות בשטחי C יתקע אצבע בעין של האמריקאים. כיוון שבדיוק עכשיו הבית הלבן אמור להחליט אם לתת אור ירוק לסוג של ריבונות.
אלא שגם בלי להתייחס לעובדה שהתוכנית האמריקאית היא אסון, בוושינגטון לוחצים להתנות אפילו הכרזת ריבונות אומללה וסמלית, למשל בגוש עציון או מעלה אדומים, בכך שישראל תפסיק לאכוף את החוק הישראלי בשטחי C. בכך שהיא תרים ידיים ותאפשר לאבו מאזן ואנשיו להשתלט על כל יו"ש, חוץ מהיישובים היהודיים.
2. בראיון טלוויזיוני שערך לאחרונה, ירק ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתייה בפרצוף של ישראל. הוא התריס נגד הסמכות של ישראל בשטחי C והודיע שהפלסטינים יעשו מה שהם רוצים בשטחים הללו, שרובם שטחי מדינה בשליטה ישראלית, גם על פי ההסכמים שנחתמו עם אש"ף. אין לנו שום מניעה לשתול, לזרוע, להציב קרווילות בשטחי C, הוא אמר, "אני מפציר בכל האזרחים להתנהג בשטחי C כאילו כל סנטימטר הוא שלנו".
עוד סיפר, ללא כל מצמוץ, על צוות מיוחד במשרדו שתפקידו להוביל את ההשתלטות הפלסטינית על האזורים הללו. אשתייה גם הודיע לאחרונה על תמריצים שהרשות נותנת לפלסטינים בבקעת הירדן כדי שישתלטו על קרקעות רבות ככל האפשר. בין היתר, מענקים והלוואות לבניית תשתיות, לחקלאות, הכל כדי לתפוס בכוח את השטח.
הכסף והתמיכה מגיעים ממדינות באירופה שמצפצפות על ישראל ומתריסות נגדה. מדינות שמכונות כאן "ידידות". רק בשבוע שעבר נערך טקס חגיגי ברמאללה בהשתתפות נציג האיחוד האירופי, שבו הוכרז על מתן 5.8 מיליון יורו למיזמי תשתיות פלסטיניים באזורי C. וזה רק חלק מחבילה כוללת של 15 מיליון יורו. הנציג האירופי הרשמי אמר באירוע בחוצפה כי "האיחוד רואה בשטחי C חלק בלתי נפרד מהאדמות הפלסטיניות הכבושות, והדבר 'מיתרגם' בפרויקטים והסכמים כמו זה שהוצאנו היום לדרך".
3. בדוח שהוגש לפני שבוע וחצי לחברי ועדת החוץ והביטחון, לקראת הדיון שעדיין לא התקיים, מצייר גוף שנקרא "פורום שלה" את ממדי הקטסטרופה. הדוח מגובה במפות וצילומים מרחפנים, וגדוש בנתונים. יש בו חומרי רקע ותוכנית פעולה לעצירת המזימה. מסופר בו כיצד מאז שנת 2009 מיושמת תוכנית אסטרטגית של הממשלה הפלסטינית, המכונה "תוכנית פיאד", מי שהיה בזמנו ראש הממשלה.
אזור C מהווה 62.4% משטחי יו"ש. מאז שנת 2008, כאשר האזור היה כמעט ריק מיישובים וגידולים פלסטיניים, הצליחו שלוחי רמאללה להשתלט על 22% מהשטח. אנחנו מחזיקים בסך הכל ב־7%, כולל כל היישובים היהודיים ומחנות הצבא. ההשתלטות נעשית על אדמות מדינה ואדמות בבעלות יהודית, שבהן הפלסטינים סוללים דרכים, זורעים ונוטעים, בונים מבנים, מקימים טרסות, שולחים עדרים ולבסוף תופסים חזקה. וכמובן מציבים גם מבנים יבילים שהאירופים קונים להם.
כך הפלסטינים מנסים להפגין בעלות בכל מקום, למשל - הכריזו על אזור שצמוד לירושלים, ליד שכונת גילה, כ"שמורת טבע". הם עורכים סקר מקרקעין, מכינים תוכניות בניין ערים, ואפילו הורסים באופן שיטתי אתרים ארכיאולוגיים. מתוך 361 אתרים שמופו, רבים נמחקו על ידי הפלסטינים. מבנים וחומות היסטוריים הפכו לטרסות או חצרות. ממצאים רבים נשדדו או הוחרבו בכוונה - כך רצפת פסיפס בהורקניה שבמדבר יהודה. לפי הדוח, דווקא הדיבורים על החלת החוק הישראלי ובעיקר פרסום "תוכנית המאה", הובילו להגברת קצב החתרנות הפלסטינית, כדי לקבוע כמה שיותר עובדות בשטח.
4. ומה עושה מדינת ישראל אל מול כל אלו? למעשה כלום. הרי מעל הכל מדובר בהפרת ההסכמים האוסרים על הפלסטינים לפעול באזורי C. אבל חבורת אבו מאזן מצפצפת על ההסכמים ועלינו בכוונה. רמאללה מובילה מרד והכרזת מלחמה, וירושלים משותקת.
האירופים וגורמים בינלאומיים נוספים כופרים בריבונות, בשלטון ובשליטה שלנו, גם בירושלים אגב, ואנחנו לא עושים דבר. חמור מכל - דווקא הרומן עם הממשל האמריקאי הנוכחי מסרס אותנו לחלוטין. זה זמן מה שכל הזזת קרוון או סגירת מרפסת ביו"ש מקבלות אישור או וטו של וושינגטון. מרוב ידידות, נתניהו ויתר על העצמאות הישראלית. שלא לדבר על כך שהתוכנית האמריקאית, זו שלכאורה מאפשרת ריבונות ישראלית בשולי השטח, מעניקה לפלסטינים מדינה עתידית ב־90% משטחי יו"ש, עם חיבור לעזה וחלק מהנגב.
כפי שכבר אי אפשר לאשר כל תוכנית מתאר ביישוב יהודי ללא אור ירוק אמריקאי, גם בלימת מסע הזובור הפלסטיני נעצרת בהוראה מאמריקה. תמרון שגוי והרסני של ראש הממשלה הפך את הממשל הידידותי ביותר למי שמוציא גזר דין מוות להתיישבות ולביטחון. פרדוקסלי מכל, הדיבורים הריקים על ריבונות רק מאיצים את המגמה ההפוכה.
5. אל מול המחדל המכוון של הממשלה, מתגבשת ומתחזקת התארגנות של ח"כים ואנשי ציבור. הם דורשים הקמת רשות ממלכתית שתטפל באופן נרחב ושיטתי במרד הפלסטיני. חברי הכנסת חיים כץ ובצלאל סמוטריץ' הגישו הצעת חוק כדי לחייב את הממשלה לפעול ולהקים גוף שכזה, ח"כים ושדולות דורשים שוועדת החוץ והביטחון של הכנסת תירתם בדחיפות לנושא. הם זוכרים היטב שבמו"מ הקואליציוני הקודם דרשה קודמתה של מפלגת ימינה להקים גוף שכזה, ונתניהו סירב בתוקף. עכשיו מנסים לכפות עליו את המעשה באמצעות כוח פוליטי, גם מתוך הליכוד והקואליציה.
אבל אם כל זה לא יצלח ובקרוב, הגיע הזמן להצטרף למחאה הקולקטיבית של הימים הללו. לצד מצוקת העצמאים, הלוחמים בשחיתות והפרובוקטורים של השמאל הקיצוני, הגיע הזמן שגם נוטרי ארץ ישראל ייצאו לרחוב ולמרחבי יו"ש. יפגינו כדי לאכוף את החוק גם על האויב הפלסטיני ומשתפי הפעולה האירופים שלו. יעצרו בגופם את ההשתלטות על חבלי ארץ התנ"ך ופסגות ההרים, שרק אם נמשיך לשלוט בהם נבטיח את המשך קיומה של מדינת ישראל.