תחרות עזה ניטשת בין לפחות 124 חברות פרמצבטיקה, ביוטכנולוגיה ומכוני מחקר ברחבי העולם, במרוצן למצוא חיסון נגד נגיף הקורונה. הנגיף כבר שיתק חלק גדול מהפעילות הכלכלית בעולם, והוא עלול אף לשנות את יחסי הכוחות בתחום הסחר העולמי ואת יחסי הכוחות בין המדינות ובין המעצמות. נוסף על כך הוא זורע חרדה בציבור, שחש כאילו חרב מונחת על צווארו. החדשות טובות הן כי יימצא חיסון וכי בעוד שנה מהיום, מרבית העולם יהיה מחוסן מפני נגיף הקורונה. החדשות הטובות פחות הן שייקח למשק בישראל ובעולם בערך ארבע או חמש שנים כדי לשוב לרמת הפעילות הכלכלית שהייתה ערב פרוץ הנגיף.
אומנם התחזית היא שכבר בשנה הבאה נחזה בצמיחה נאה, וכך גם בשנת 2022, אבל כדי להגיע לשיא שבו היינו, יידרשו עוד כמה שנים עד שחברות מסחריות וממשלות יפנימו את כללי המשחק החדשים ויארגנו את פעילותן בהתאם לנסיבות בשטח. ההתאוששות לא תתבטא, חלילה, בצורת האות L, וגם לא בצורת U, V או W, אלא בסימן המתמטי לשורש (או אם תרצו, הסימן המסחרי של יצרנית אופנת הספורט נייקי). יש תקווה ברחבי העולם - על רקע ההזרמות המוניטריות והפיסקליות בסכומים חסרי תקדים מאז שחר ההיסטוריה האנושית - בנוגע ליכולת לפתח חיסון שיהיה כמגוף על הנגיף.
מאז ההודעה של המכון הביולוגי בנס ציונה על פריצת דרך "משמעותית" במציאת נוגדן לנגיף, בבחינת תרופה אימונולוגית שתאפשר לגוף לתקוף אותו, ואף שהמכון מתכוון לבקש לרשום על כך פטנט, לא נשמע דבר, נחכה. לפני יותר מחודשיים היה גם פרסום כי מכון מיגל בגליל הביא לפיתוח מה שיוכל להיות חיסון, במימון משרד החקלאות, לאחר שפיתח חיסון נגד נגיף הקורונה עבור עופות. הזמן דוחק. ישנן כשבע או שמונה חברות מובילות בעולם במרוץ למציאת חיסון לנגיף הקורונה, כך לדברי ארגון הבריאות העולמי.
כרגע הן משתמשות בשמונה טכנולוגיות שונות כדי למצוא את המזור. החברה או החברות הראשונות שיזכו למצוא אותו (לאחר אישור מוקדם של מינהל המזון והתרופות האמריקאי, ה־FDA) יזכו להון, כי אין מחיר לחיסון מפני הנגיף החמקמק. רוב החברות מבינות כי הרווח לא יגיע ממכירה של ערכות חיסונים במחיר יקר שמרבית העולם אינו יכול להרשות לעצמו, אלא ממכירה גדולה בכמויות ענקיות, בשיתוף פעולה בין מדינות וחברות. היוקרה שלה תזכה החברה המפתחת תהיה טובה אף מהרווח המיידי בגין החיסון והיא תעזור לה בהמשך בשאר המוצרים שהיא מפתחת, מייצרת ומוכרת.
אוקספורד מובילה
התקווה הגדולה המסתמנת היום בעולם הוא החיסון שמפתחת ענקית התרופות הבריטית AstraZeneca עם חוקרי אוניברסיטת אוקספורד. בברזיל, שבה 1.37 מיליון חולים וכ־60,000 מתים, החליטה הממשלה לא לחכות לחיסון "הרשמי" וכבר חתמה בסוף השבוע שחלף עם ענקית התרופות הבריטית AstraZeneca על הסכם בשווי של 127 מיליון דולר, שיאפשר לה לקבל תמיסות חיסון ניסיוני, שבהמשך ייוצר ברישיון גם בברזיל. לפי ארגון הבריאות העולמי, החיסון שפותח בידי AstraZeneca הוא המתקדם ביותר מבין אלו שנודעו עד כה. החברה הבריטית כבר עורכת ניסויים בבני אדם תחת עיניהם הפקוחות של מדעני אוניברסיטת אוקספורד, העמלים על הפיתוח. הברזילאים מחכים ל־30 מיליון מנות חיסון שיגיעו לברזיל בדצמבר השנה ובינואר 2021.
אף ליפנים נמאס: גם ממשלת יפן חתמה בסוף השבוע שחלף על הסכם עם AstraZeneca, שתספק לה מהחיסון הניסיוני שהיא מפתחת עם אוניברסיטת אוקספורד. שיתוף הפעולה ייעשה עם Daiichi Sankyo, Meiji Seika Pharma ועם KM Biologics, כדי להבטיח אספקה רצופה של החיסון. חלק מהמרכיבים יבואו מבריטניה, והאריזה והאחסון יהיו ביפן. הבריטים מתכוונים לספק את החיסון הניסיוני, ששמו יהיה AZD1222, ומצוי בשלב האחרון של הניסויים הקליניים, כבר בסוף ספטמבר.AstraZeneca תספק גם לארה"ב 300 מיליון מנות, החל באוקטובר השנה, בהסכם עם משרד הבריאות האמריקאי. האמריקאים הציעו לחברה מיליארד דולר לטובת פיתוח החיסון.
עוד קודם לכן חתמה AstraZeneca עם "בנות ברית לעניין הקורונה באירופה", Europe's Inclusive Vaccines Alliance - IVA, גוף שכולל את גרמניה, צרפת, הולנד ואיטליה. AstraZeneca התחייבה לאספקה של 400 מיליון מנות של AZD1222, שכאמור השלב השני והשלישי בניסיון הקליני בה כבר נעשה בבריטניה וההמשך יהיה בכמה מדינות אחרות. ההערכה עתה היא כי החוזים של AstraZeneca יביאו אותם למשלוחים בהיקף של 2.4 מיליארד מנות כבר בשנה הקרובה. שווי מניית החברה עלה בחמישית מאז סוף מרץ. אגב כך, ארגון הבריאות העולמי - שהודיע כאמור לפני שבוע כי AstraZeneca מובילה במרוץ לחיסון נגד הקורונה - ציין כי לא רחוק מאחוריה צועדת מודרנה האמריקאית.
זריקות עידוד לחיסון
ואכן, מי שעשתה הכי הרבה כותרות עד כה היא חברת הביוטק האמריקאית מודרנה (Moderna), שהודיעה כי ניסויים ראשונים שערכה בקרב 45 אנשים בני 18־55 בעלי בסיס mRNA הראו תוצאות טובות. ברבע השני של השנה נעשה שלב שני בניסויים. מניות החברה זינקו ואחר כך גוועו קמעה, אולם החברה הכפילה את שווייה מאז סוף חודש מרץ. ניסויים רחבים יותר ייערכו עד יוני 2021, בשיתוף פעולה עם Kaiser Permanente Washington Health Research Institute בסיאטל ארה"ב. באמצע אפריל קיבלה החברה 483 מיליון דולר מקרן BARDA, היא הרשות האמריקאית למחקר ביו־רפואי מתקדם ופיתוח, המסונפת למשרד הבריאות האמריקאי.
אחת מענקיות הפרמצבטיקה בעולם חברת Merck, שהייתה אדישה בתחילה לצורך לפתח חיסון לנגיף הקורונה, החליטה שהיא נכנסת לפיתוח בכל הכוח. מרק בחרה בטכנולוגיה על פלטפורמה הנקראת "וקטור שכפול הנגיף" - the replicating viral vector. אומנם זה לוקח הרבה יותר זמן, אך עשוי להביא לחיסון שיינתן בזריקה אחת. במילים אחרות: החברה לא רוצה להיות הראשונה שתצא לשוק עם חיסון, אלא רוצה להיות הטובה ביותר לכשתצא. בלאו הכי יהיה ביקוש אדיר וכלל־עולמי לחיסון. נשיא החברה אומר כי לדעתו ילדים או מבוגרים יצטרכו חיסונים שונים מאשר כלל האוכלוסייה, כלומר אין חיסון אחיד. ממשלת ארה"ב העניקה לחברה 38 מיליון דולר במסגרת אחת מתוכניותיה לעודד את המחקר והייצור של החיסון. מובן מאליו כי יש פה יוקרה לא רק לחברה המפתחת, אלא גם למדינה שממנה תבוא הישועה. החברה האמריקאית רכשה גם חברה אוסטרית, המפתחת חיסון על פלטפורמה אחרת של measles vaccine. למרות זאת, בערך מניית החברה לא חל שינוי מאז סוף מרץ.
אם ביוקרה עסקינן, ראש הממשלה בנימין נתניהו מיהר להודיע כי חברות מחקר ישראליות ישתפו פעולה עם איחוד האמירויות מהמפרץ הפרסי כדי לפתח חיסון נגד נגיף הקורונה. ממשלת האמירויות, מצדה, מיהרה להודיע כי אין זה שיתוף פעולה בין ממשלות, אלא בין חברות פרטיות.
חברה אמריקאית אחרת, שרובכם מכירים אותה מתחום הטואלטיקה, Johnson & Johnson, הודיעה כי היא עובדת כבר מינואר השנה על חיפוש אחר חיסון לנגיף הקורונה, בשיתוף פעולה עם רשות המחקר והפיתוח הביוטכנולוגי המתקדם של הממשל האמריקאי, ממש כמו מרק.
היא מקווה כי כבר בינואר 2021 יהיה בידה החיסון הנכסף, וניסויים קליניים ראשוניים מואצים יהיו עוד בספטמבר השנה. החברה תשתמש בפלטפורמות מאושרות, והיא התחייבה להוציא מיליארד דולר על המחקר, סכום עתק. החברה הודיעה כי היא מגדילה את יכולת הייצור שלה, כדי שתוכל לענות לדרישות ולביקוש האמריקאי והעולמי, והכריזה כי היא לא מתכוונת לעשות רווחים מפעילות זאת. מניית החברה עלתה וגלשה לאחור, ועתה היא עם עלייה של כמה אחוזים, לעומת סוף חודש מרץ השנה.
ענקית אמריקאית אחרת, פייזר (Pfizer), עובדת על פיתוח חיסון עם BioNTech, חברת ביוטק גרמנית. היא מאמינה כי החיסון יכול להיות מוכן כבר בסוף אוקטובר השנה. החברה עדכנה בשבוע שחלף כי היא חושבת שתוכל להציג חיסון לנגיף הקורונה כבר ברבע האחרון של 2020. בחודש האחרון החלה החברה בעריכת ניסיונות על בני אדם. מיליוני מנות חיסון יהיו מוכנות בסוף השנה, כך מאמינה פייזר, ומוסיפה כי בשנה הבאה יהיו מאות מיליוני מנות. החברה מציינת כי היא רוצה להגיע מהר לצווארי הבקבוק הטכניים של הייצור, וזאת לאחר האישור הרגולטורי. בעקבות ההודעה עלה מחיר המניה ב־20%, אבל בהמשך שב למקום שבו היה בסוף מרץ.
נציין כי לפתח חיסון לוקח כ־18 חודשים לפחות, במקרה הטוב 12 חודשים, אבל ייתכן כי הבהלה תביא לקיצור לוחות הזמנים המוכרים לנו בתחום. כ־40 מדינות הקצו לפרויקט החיסון נגד נגיף הקורונה סכום השווה ל־8 מיליארד דולר. האימונולוג האמריקאי ד"ר אנתוני פאוצ'י - שמשמש מאז חודש ינואר השנה כעמוד התווך במערך של הבית הלבן למלחמה בנגיף הקורונה, והיה בעבר ראש מערך האלרגיה והמחלות הזיהומיות - אומר כי הזמן הדרוש להגיע למטרה הוא חודשים.
חברת הפרמצבטיקה הצרפתית שמושבה בפריז, סנופי, Sanofi, עובדת על שני מיזמים בעת ובעונה אחת כדי למצוא פתרון לנגיף. במיזם הראשון היא משתפת פעולה עם BARDA של הממשל האמריקאי ועם החברה הבריטית האדירה GlaxoSmithKline (או בקיצור GSK), הפועלת ומייצרת גם בארה"ב ונחשבת למובילה בתחום פיתוח החיסונים (היא שמצאה חיסון לנגיף הפפילומה, העלול להביא להתפתחות סרטן הרחם). החברה מייצרת חיסונים גם לשפעת העונתית. סנופי ו־GlaxoSmithKline החליטו לשתף פעולה בפיתוח החיסון לנגיף הקורונה במיזם נוסף.
ניסויים קליניים יחלו במחצית השנה הנוכחית. GSK משתפת פעולה גם עם אוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה, שלה טכנולוגיית adjuvant platform, הנחשבת ליעילה יותר בייצור חיסונים, גם לאנשים עם מערכת חיסונית חלשה. כן משתפת החברה פעולה עם חברה סינית בתחום הביוטכנולוגיה, Clover Biopharmaceuticals, שאף היא משתמשת בטכנולוגיה זאת, המאפשרת לייצר יותר מנות מכמות נגיפים מוחלשים נתונה.
בוונקובר, קנדה, חברת ביוטכנולוגיה (קטנה לעומת הענקיות) בשם CytoDyn עובדת על פיתוח של שני חיסונים המיועדים לסיבוכים בינוניים וחלשים יחסית. החברה מתבססת על מחקרים שנערכו כדי לפתח חיסון נגד HIV (איידס) וכן על מחקרים בתחום סרטן השד. חברה אמריקאית קטנה בשם Inovio Pharmaceuticals מנסה לערוך שלב ראשון של ניסויים בשיתוף פעולה עם בית ספר לרפואה של אוניברסיטת פנסילבניה והמרכז למחקר פרמצבטיקה של קנזס סיטי. עדיין אין לה אישור לבצע ניסיונות.
נתנו חל"ת לחיסון
חברה שהייתה בחדשות בתחום, Gilead Sciences, קיבלה אישור מרשות המזון והתרופות האמריקאית להשתמש בשני ניסויים קליניים כדי לפתח את החיסון, ניסוי אחד שלה עצמה והשני של NIAID - המכון הלאומי האמריקאי למחלות אלרגיות ולמחלות זיהומיות. פציינטים שנטלו את התרופה הניסיונית הראו שיקום סביר לאחר 11 ימים, לעומת 15 ימי התאוששות למי שנטל תרופת סרק, פלצבו. ד"ר פאוצ'י אומר כי התרופה שהחברה פיתחה הופכת לסטנדרט. אחרים אינם מסכימים עמו. ניסוי אקראי בתרופה, שנערך בסין, לא הוכיח את יעילותה. שימו לב, החברה כבר הוציאה מיליארד דולר על פיתוח התרופה הזאת, המקלה על תסמיני הקורונה.
ידיעות על יעילות התרופה הביאו לתנודות חריפות בשערי המניה מעלה ומטה, בהתאם לנתונים, ללא שינוי מהותי בשווי המניה בהשוואה לנקודת הפתיחה. השאלות הן, ראשית, אם יאשרו את התרופה לשימוש וכן מה תהיה עלותה: מחיר של עשרה דולרים או של אלפים, כלומר מחוץ להישג ידו של הציבור. החברה תוציא כבר החודש תרופה לטיפול בקורונה, בעלות של 3,120 דולר למטופל בבית החולים. התרופה תימכר בהמשך לממשלות בעולם המפותח ב־390 דולר ולחברות ביטוח אמריקאיות ב־520 דולר. החברה מעריכה כי הטיפול בתרופה יחסוך לבית החולים 12 אלף דולר למטופל, בשל השחרור המוקדם מבית החולים לעומת הטיפול הנוכחי. משרד הבריאות האמריקאי כבר רכש חצי מיליון ערכות טיפול, שאותן הוא יפזר בבתי החולים.
אז בעוד ממשלות המערב, וגם ברזיל, מתכוננות לקליטת תרופות לטיפול במחלה ואף משקיעות בפיתוח החיסון לנגיף שקטל כבר חצי מיליון איש בעולם מתוך כעשרה מיליון נדבקים, בישראל עדיין מתווכחים בשאלה אילו פעילויות משקיות לפתוח או לסגור. האם תתקיים מערכת הלימודים? והבחינות - עם זום או בלעדיו? מה היקף העזרה לשכירים שפוטרו? עד מתי יוארך החל"ת, ומה עם עזרה לעצמאים, עזרה לעסקים, היקף ימי האבטלה והלוואות לנזקקים, בריבית שלא יוכלו לעמוד בה.
אם היינו מסתכלים מעבר לשליפות היומיות של הממשלה, שליפות שאינן מאפשרות תכנון למשקי הבית או לעסקים, הייתה הממשלה אמורה לעשות מה שעושות ממשלות אחרות: לרכוש תרופות לטיפול במחלה, לעמוד בתור כדי לקבל חיסונים שיפותחו וגם להשקיע אצל מכוני מחקר, אוניברסיטאות וחברות פרמצבטיקה, כדי לעמוד בחזית המחקר בתחום החיסונים. עשרות מיליארדי השקלים שהממשלה (שהוקמה בתואנה שהיא ממשלת קורונה!) מוציאה עכשיו לטיפול במשק חייבים להיות מלווים בהזרמה למו"פ. החורף ממתין מעבר לפינה, ואם לא נהיה מוכנים, עוד נתגעגע לימים קיציים אלו, של 400־600 נדבקים ביום בנגיף הקורונה.
אין בכתוב כדי להמליץ לחלוטין על מניות המוזכרות בכתבה, וכן קיימת האפשרות שכותב המאמר מחזיק במניות של חברות המוזכרות לעיל