מאז ומתמיד היו לאנשים מפורסמים גרופיס, עדת מעריצים שהלכה אחריהם לכל מקום והייתה מוכנה ומזומנה לעשות עבורם שירותים שונים. חברי להקות רוק היו תמיד מלווים בנערות צעירות שהיו צווחות, בוכות ומתעלפות במהלך ההופעה וממתינות שעות ארוכות ליד יציאת האומנים כדי לחזות באליליהן.
זמרים ידועים ושחקני כדורגל וכדורסל תמיד היו מלווים באוהדים ובעיקר אוהדות שהפגינו נוכחות בכל הופעה ומשחק, לא חשוב היכן, אפילו משחקי חוץ והופעות בחו"ל. ההערצה הייתה עיוורת וטוטאלית.
המעריצים חיכו לשבריר מבט, ואם היו זוכים למגע או ליחס אישי, לא היו ישנים בלילות מרוב התרגשות. הדבר אופייני לנוער בשנות העשרה, בדרך כלל צעירים לא מגובשים, ששואפים להידמות למושא הערצתם כשיהיו גדולים. הם כותבים להם, ממתינים ליד פתח ביתם, מתחננים לצילום סלפי, שאם יזכו בו, הוא מיד יועבר לרשתות החברתיות כדי להוכיח שהם נגעו בתהילה.
חלק מהבנות מוכנות לעשות הכל כדי להיות עם הזמר הנערץ או השחקן האהוב עליהן, ולרוב ללא בקרה וללא הבנה שהן מנוצלות על ידי אנשים חסרי מצפון ולא משנה אם הן בנות 14, 16 או 20.
הן הופכות בעיניהם למשהו שאפשר להשתמש בו ולזרוק. לא פעם עוזרים להם המבוגרים "להשתחרר" בעזרת אלכוהול או סמים משחררי עכבות.
איני יכול שלא להתייחס לפרשת שחקני הכדורגל. בחורים בוגרים, שלא להגיד מבוגרים, שעל פי החשד ניצלו נערות צעירות, אפילו אם הן נראות בנות 18. נראה לי שאנשים במעמדם יכולים להבין שאותן נערות, שבוודאי נראו צעירות דיין כדי לבקש מהן הוכחת גיל בתעודת זהות, אינן נמשכות אליהם בזכות אישיותם המיוחדת או מראם המסוקס - יש חכמים ונאים מהם בעיר - אלא בזכות היותם סלבריטאים.
האחריות היא של המבוגר האחראי, וכאן הוכח שהם בלתי אחראים בעליל. יתר על כן, עדת המעריצים הגדולה, אוהדי הקבוצה, אלה שלובשים את חולצותיה ומתעטפים בצעיפיה, הגדילו עשות ודאגו לקלל את הקטינות, לקרוא להן בשמות גנאי ולשיר שירים לתהילת הקבוצה.
בושה לקבוצה שאלה הם שחקניה; בושה לאוהדים שמגנים את המתלוננות ומהללים את החשודים. יחשוב כל אחד איך הוא היה מרגיש אם אנשים בוגרים היו מנצלים כך את בנו או בתו הצעירים.