1. ממש כפי שאתם חשים לנוכח גודלה של ממשלת נתניהו־גנץ והשמות ההזויים של משרדי הממשלה שהוקמו לצורך ריצוי ההסכם הקואליציוני - גם אני חש אי־נוחות גדולה. זה לא שלא היו דברים מעולם: תזכרו איך המציאו כאן את המשרד המיותר לשיתוף פעולה אזורי עבור שמעון פרס ז"ל, או את המשרד למודיעין ואת המשרד לנושאים אסטרטגיים, אבל הפעם זה השיא.
ועל אף זאת, אני מבקש להציע לכם אפשרות לסתום את האף, לפקוח את העיניים ולהסתכל על העניין כמוני: הממשלה הזו הוקמה כממשלה פריטטית, "ממשלת אין ברירה", לאחר שבשלוש מערכות בחירות לא הושגה הכרעה. היא תהיה ממשלת הסכמות, איזונים ובלמים. אני מציע לכם להתבונן בה באופן הבא: יש 16 שרים שהם ומשרדיהם מהווים את ליבת הזרוע המבצעת, והם שאמורים לעניין אותנו, לשרת אותנו ולהביא תוצאות בביטחון, בכלכלה, בבריאות, בחינוך וכן הלאה, ויש עוד 16 שאולי פחות חשובים או מרכזיים, אבל בלעדיהם אין קואליציה. נכון שכל משרד מיותר עולה מיליוני שקלים בשנה וזה לא נעים, אבל מבחינתי - אם הממשלה הזאת תספק לנו את הסחורה - זה שווה את המחיר.
נכון שזה לא הדבר המושלם, אבל איפה יש דברים מושלמים?
2. האמריקאים כבר הבינו היטב: תם שלטון היחיד של בנימין נתניהו, והוא איננו עוד הפוסק הבלעדי בענייני חוץ וביטחון בישראל. זהו אחד הדיבידנדים המרכזיים של הממשלה הפריטטית שהוקמה. ולא רק ממשל טראמפ מבין זאת - אלא גם האיחוד האירופי ומדינות המזרח התיכון.
זה אקטואלי וחשוב במיוחד בסוגיית הסיפוח של היישובים היהודיים ביהודה ושומרון. כששר החוץ גבי אשכנזי אומר בכניסתו לתפקיד כי יוזמת טראמפ היא הזדמנות, אך היא תבוצע בדיאלוג ובהסכמה עם מדינות האזור - כולם מבינים למה הכוונה. כן, גם נתניהו. כשגנץ אומר שאנחנו מחויבים לתוכנית טראמפ, אך יישומה "יבוצע באחריות" - כולם יודעים למה הכוונה. כשטראמפ שולח את מזכיר המדינה מייק פומפאו לישראל בתקופה שבה אף אחד לא טס לשום מקום, זה אומר שהנשיא מוטרד מסיפוח חד־צדדי במנותק מיתר חלקי התוכנית.
כשם שמותר לי להניח שהנשיא לא מעוניין בסיפוח חד־צדדי כעת, כך מותר לי להניח שגם נתניהו לא רוצה להבעיר דווקא כעת את המזרח התיכון, ולא בדיוק מעוניין במהלך שיקים עליו (ועלינו) את העולם. אבל חוץ מלהשאיר את ימינה ואת אביגדור ליברמן מחוץ לקואליציה, כדי שלא להקשות על הפליק־פלאק לאחור, נתניהו לא יכול לעשות הרבה, ולדעתי הוא די סומך על טראמפ, קושנר, פומפאו, גנץ ואשכנזי.
כבר כתבתי כאן בעבר שחשוב מאוד שגנץ ואשכנזי יישבו ליד ההגה, אבל אסתפק גם בכך שאדע שהם באזור הבלמים. וכבר ראיתי את שניהם מקרוב מתלבשים על מערכת הבלמים כשצריך, גם כשהיו במדים. במשך שעות המתנתי מול הטוויטר ואתרי האינטרנט כדי לצפות בתגובת "סביבת נתניהו" או דובריו על התבטאויות גנץ ואשכנזי בדבר יישום תוכנית טראמפ, והפיכתם ל"שמאלנים ועוכרי ישראל". זה לא קרה.
3. כבר שנה וחצי אני חי בתחושה שאילו נתניהו היה מרהיב עוז ולוקח אחריות בזמן ועושה זאת בדרך הנכונה - הוא יכול היה למנוע את תיק 1000, אבל כידוע, נתניהו בא לריב.
תארו לכם שהוא היה מתייצב מול מסכי הטלוויזיה בשידור מיוחד וטוען את הדברים הבאים: "אזרחי ישראל, במהלך הימים והשבועות האחרונים נחקרתי על ידי משטרת ישראל בתיק המתנות הקרוי 'תיק 1000'. חומרי החקירה והחשדות שאיתם עומתּי הציבו בפניי מראה על התנהלות לא ראויה. כמובן ששיתפתי פעולה עם החוקרים, השבתי על השאלות, אבל הראיות שהוצגו בפניי לא מחמיאות לי בלשון המעטה. אני נותן לעצמי ציון נמוך מאוד בעניין הזה. אינני עבריין, ואינני גנב, התחנכתי עם אחיי בבית ספרטני, עם אב ואם תובעניים ואוהבי הארץ. לא ידענו שפע, אבל ידענו אהבה וחינוך לאהבת העם והארץ. כולנו הלכנו להיות קצינים ביחידה המובחרת ביותר. המראה שהציבה החקירה בפניי מלמדת על סוג של נהנתנות שהלכה והתרחבה, והיא לוחכת את הרף הפלילי מבלי שהייתה לי חלילה כל כוונה פלילית או מודעות פלילית.
"ראש הממשלה הוא בסך הכל אדם די בודד, אני חי עם משפחתי כבר שנים רבות בתוך מבצר, מוקף מאבטחים בכל אשר אלך, ובחקירה התברר לי כי נסחפתי, ואפילו נסחפתי מאוד. אני אומר נסחפתי ולא נסחפנו, כי אני מבקש לקחת את כל האחריות עליי. אני האחראי, אני ראש הממשלה, ואני אמור להוות דוגמה אישית ולהוות מגדלור ליושר ושמירה על החוק. פניתי לפני שעה במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, שבו לקחתי אחריות על מעשיי וביקשתי להחזיר לקופת המדינה את כל מאות אלפי השקלים כפי שנספרו באומדן המתנות, כמו שמפניה, סיגרים, אוכל או תכשיט לרעייתי. בנוסף, ביקשתי להטיל על עצמי קנס של 400 אלף שקל, שייתרמו לאגודת צער בעלי חיים או כל עמותה ראויה אחרת.
"אזרחי ישראל, כשלתי בעניין זה, אך לא הייתה לי כוונה פלילית. את המראה הענקית שהציבה בפניי חקירת המשטרה אקח עמי, והיא תלווה אותי שנים קדימה בפועלי ובדרכי. אני מבקש לסיים בזאת את הפרשה הזאת, לקחת אחריות, להחזיר את הכסף, לקבל קנס ולקבל את האפשרות להמשיך ולשרת את העם ואת המדינה האהובה שלנו, ביושר, בשקיפות ותוך הפקת לקחים".
לדעתי, אם נאום כזה היה ניתן בזמן, לא היה תיק 1000, אבל נתניהו הוא נתניהו. בא לריב. הנה, פרקתי את מחשבתי זו, והיא מתויקת גם בפניכם וגם בענן.
4. טעו נתניהו ופרקליטיו בבקשתם שלא להופיע בפני בית המשפט המחוזי בדיון הראשון בענייניו. נתניהו יוצא למערכה משפטית ארוכה, מורכבת, מתוקשרת, והוא יצטרך לנהל כראוי את הזירה הציבורית לצד הזירה המשפטית. האסטרטגיה שלו צריכה להיות: אני הולך "להיהרג" על החיוני, להיאבק על החשוב ולהתפשר על כל מה שאני יודע לחיות איתו, וחשוב למי שמולי ולדעת הקהל. אני בכלל לא בטוח שזה עניין "להיהרג" עליו.
נתניהו, באומנות פוליטית, מגיע למשפטו כראש ממשלת אחדות לאומית, שהוכשר גם על ידי הציבור וגם על ידי 11 שופטי העליון, עם קבינט פיוס ועם שר משפטים מכחול לבן שמגבה ויגבה את הפרקליטות. למה להתווכח על קטנות?
5. האלוף (במיל') אמיר אשל, שמונה השבוע על ידי גנץ לתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון, הוא אדם איכותי ומיוחד. הכרנו סביב שולחן המטכ"ל, כשהיה ראש אגף תכנון ומפקד חיל האוויר, והתוודעתי לקצין דעתן ואיכותי, בעל מחשבה עצמאית ואומץ לב לומר את דעתו למנהליו, לעמיתיו ולכפופים לו, אך תמיד בנימוס הראוי. אשל הוא אדם סוחף, והוא מבין שעם כל הכבוד לטכנולוגיה ולפלדה, האנשים הם הסיפור.
במשרד הביטחון עומדים בפניו אתגרים מורכבים: ההיערכות לקיצוץ דרמטי בתקציב הביטחון ובתר"ש תנופה, היערכות לקורונה ב', אישור מחדש של פרויקטים ופיתוחים לזרועות הצבא, שינויים והפרטות בתעשיות הביטחוניות, המשך הורדת צה"ל לנגב ועוד. בהצלחה.
6. בתקנון הקיבוץ שלי מפעם נקבע ״החבר יהיה זכאי למזגן 1 כוח סוס בהגיעו לגיל 50״. למזלי, התקנון ההזוי הזה (שהיה סוג של תנ״ך) נפרץ כשהייתי בן 30, והשבוע בחום הכבד שהרג את הקורונה, ובדרך גם אותנו, תהיתי איך בכלל יגיע האדם לגיל 50 ללא מזגן?
קצת קרירות ושבת שלום.