באיטליה, שהוכתה קשות במגיפת הקורונה, תזרים הממשלה 40 מיליארד יורו לבנק Cassa Depositi e Prestiti שבבעלותה, כדי שירכוש מניות בחברות אסטרטגיות במשק האיטלקי. כבר היום יש לממשלת איטליה נתחים גדולים בחברות נפט, חשמל, תקשורת ומספנות. הממשלה מנסה למנוע גלישה עמוקה יותר למיתון, שכבר עתה ברור שהוא קיים. לפי קרן המטבע הבינלאומית, הצפי לירידה בתוצר האיטלקי במהלך שנת 2020 הוא 9.1%. העזרה של איטליה לעסקים מוגבלת, אולי על רקע שיעור העלמות המס ביחס לתוצר, הנאמדות ב־23.4%, מה שמשאיר מעט בקופה הציבורית גם בעת משבר.

לעומת זאת, בישראל עולה החשש כי הממשלה מתכוונת לחלץ את אל על, כלומר את בעלי המניות שלא הצליחו למנות הנהלת שתוכל להתמודד עם ועדי העובדים החזקים שמנעו התייעלות בחברה לאורך שנים. אם הממשלה חושבת כי חברת התעופה חיונית, שהיא נכס אסטרטגי, עליה לדרוש מבעלי המניות העיקריים, השולטים באל על באמצעות חברת כנפיים*, להביא  כמה מאות מיליוני דולר מהבית. רק אז הממשלה תוכל לתת ערבות להלוואות שהחברה נוטלת, ותמורת זאת לקחת נתח ממניות החברה, כפי שעושים באיטליה עם חברות חיוניות למשק. הממשלה יכולה להיות בעלת עניין של ממש, מלבד למניית הזהב, והכל בתנאי שתהיה תוכנית הבראה לחברה. אם בעלי המניות לא יסכימו לתנאים שהממשלה תדרוש, על הממשלה והחשב הכללי באוצר להביא לאישור הממשלה שתקום הצעה להלאים את אל על, לייעל אותה ולמכור אותה בעוד כמה שנים.

קורונה באיטליה (צילום: Piero Cruciatti, Getty Images)
קורונה באיטליה (צילום: Piero Cruciatti, Getty Images)

בספרד, גם היא מהנפגעות הקשות ביותר של מגיפת הקורונה, העזרה לעסקים שנפגעו מתבטאת בדחיית תשלומי מס שתקל על תזרים המזומנים שלהם, נוסף על אפשירות לשלם מסים בתשלומים וכן להלוואה בריבית אפס. עובדים לא חיוניים שנותרו בביתם זכאים לשכר מלא למשך שבועיים בלבד, כולל התוספות הנלוות לו. שיעור העלמות המס בספרד מוערך בכ־20.5% מהתוצר.

בגרמניה, הממשלה שומעת טענות של החברות הגדולות שנפגעו מההסגר. היא מתכוונת להקצות 600 מיליארד יורו כדי לתת ערבויות לחברות אלו, שיזדקקו לאשראי כדי לחזור לעסקים. הממשלה אומרת בפירוש כי אם חברות אלה אינן מסתדרות, היא תהיה מוכנה לקנות נתח מניות בחברות עם מחזור מכירות גבוה, המעסיקות יותר מ־250 עובדים. כלומר גם פה, כמו באיטליה, הממשלה מוכנה ליטול סיכון, להיות בעלת מניות במשק קפיטליסטי. אבל היא גם אומרת בפירוש כי לאחר שיקום המשק היא מתכוונת לשוב ולמכור ברווח את המניות שהיא רכשה בעזרת קרש ההצלה לחברות הגדולות.

הממשלה מוכנה לאפשר לחברות גדולות לדחות תשלומי חובה, בשלב זה עד לחודש מאי, כגון מסים ותשלום סוציאליים, אבל זאת דחייה בלבד ואין כוונה לוותר על תשלומים אלה. חוקי פשיטות הרגל הוקלו, כך שהממשל מאפשר הגמשה ודחייה עד להכרזה על פשיטת רגל של חברה זו או אחרת. ככלל, הממשלה אינה מגבילה נטילת הלוואות בידי חברות באמצעות הבנק הממשלתי KfW. מה שהממשלה הגרמנית אומרת למעשה הוא כי היא מוכנה לעזור בתזרים המזומנים, אבל לא לתת מענקים לחברות הגדולות במשק, שנהנו מצמיחה במשך שנים על רקע מדיניות כלכלית ומשקית שהעניקו הממשלה הפדרלית וממשלות המחוז והפכו כך את גרמניה למעצמה כלכלית.

בישראל, שאין לה מדיניות סדורה, מביא כל איום של החברות הגדולות, כגון המשך השבתת פעילותן, את הממשלה להתקפלות, פשוט מפני שאין לה תוכנית מגירה למו"מ ולשינויים במתווה.

בגרמניה לא יוכלו בעלי נכסים לבקש פינוי בשל אי־תשלום שכר דירה במשך שלושה חודשים, אם הדייר יוכיח כי אי־יכולתו לעמוד בהתחייבות נובעת מהסגר בשל הקורונה. משקי בית שלא יכולים לשלם חשבונות מים, חשמל ותקשורת, לא ינותקו מהשירות, כך קובעת הממשלה בנוגע לשירותים חיוניים אלו. שימו לב שזוהי דחייה בלבד ולא ויתור. הממשלה תשלם להורים החייבים להישאר בבית עם ילדיהם סכום בהיקף של 67% מהשכר, עד לתקרה של 2,016 יורו בחודש, לתקופה של עד שישה שבועות. אין תשלום בגין תקופת החגים. ממשלת גרמניה נותנת מענקים גם למעסיקים, אם יותר מעשירית מהעובדים נפגעו ואיבדו את מקום עבודתם. הממשלה משלמת 60% משכר העובדים שהוצאו לחל"ת או 67% לעובדים עם ילדים, והעזרה הממשלתית תהיה גם עבור תקורות סוציאליות.

קורונה - חיטוי ידיים בבית ספר בגרמניה (צילום: TOBIAS SCHWARZ/AFP via Getty Images)
קורונה - חיטוי ידיים בבית ספר בגרמניה (צילום: TOBIAS SCHWARZ/AFP via Getty Images)

בישראל עשתה הממשלה שגיאה פטאלית, שהיא מנסה עתה לתקן, עת הכריזה כי תשלם עבור חל"ת, חופשה ללא תשלום. מעסיקים רבים ניצלו פרצה זו והוציאו גם עובדים שהם חפצים בשירותיהם לחל"ת. הן ממשלת ישראל משלמת, אז למה לא?

במדינות אחרות כגון קנדה, העזרה ניתנה רק למי שמתחייב להשאיר את העובדים במשירותיהם, וגם זה במתכונת של סבסוד ולא של חל"ת. מדוע? כי ממשלת קנדה מאמינה שהעובדים הנשארים במצבת כוח האדם נאלצים לעבוד חלקית בתקופת הנגיף, מייצרים דבר מה, משקיעים את מרצם, מרגישים חיוניים, ומיד כאשר כלל הפעילות במשק תיפתח, הם כבר יהיו שם כדי להגביר את התפוקה, ללא השהיות. עלות השגיאה של הממשלה בישראל, היא כ־12 מיליארד שקל. עתה ממשלת המעבר המאוימת אומרת לרשתות: תקבלו עזרה בתנאי שתעסיקו את העובדים למשך שישה חודשים לפחות. זהו צעד נכון, שהגיע באיחור ולאחר שנגרם נזק אדיר לקופת משלם המסים.

דרך רשות המסים

נחזור לגרמניה, שבה יוכלו לבקש עזרה גם עצמאים כגון מוזיקאים, צלמים והעוסקים ברפואה אלטרנטיבית. כלומר דווקא עסקים קטנים או עצמאיים, שמתקשים לקבל הלוואות. הממשלה מתכוונת לתת להם מענק לשלושה חודשים, ובסך הכל בין 9,000 ל־15,000 יורו. שימו לב שהבקשה למענק מתקבלת דרך שירותי מס הכנסה. כלומר מי שאינו רשום אצל השלטונות או העלים מסים, לא יוכל לתבוע כהכנסתו האמיתית. מעסיקים שלהם עד עשרה עובדים יוכלו לבקש מענק של עד 15,000 יורו, לתקופה של שלושה חודשים. כל מבקש מענק שיתקשה לגבות את בקשתו בנתונים מהימנים, ניצב בפני תביעה פלילית בגין הונאה. הממשלה הגרמנית נדיבה יותר מאשר האיטלקית והספרדית, אולי מפני שהיקף ההון השחור בגרמניה ביחס לתוצר הוא כ־14.3%.

בישראל, שיעור העלמות המס ביחס לתוצר מוערך ב־15%־20%. המשמעות היא כי עסקים עצמאיים שהעלימו מסים בישראל יתקשו לכסות את מלוא ההפסד, כיוון שהבסיס למענק הוא הדיווחים לשלטונות המס בשנים האחרונות. המענק לעסקים קטנים של ממשלת ישראל, דרך רשות המסים, יהיה בגובה של עד 400,000 שקלים לעסק, ויהיה פונקציה של הירידה במחזור העסקים, מעין שיפוי בשיעורים שונים בגין ההוצאות הקבועות של העסק - מ־10% שיפוי בגין ההוצאות הקבועות למי שהכנסותיו ירדו ב־25%־40%, ועד 50% למי שהכנסותיו ירדו ביותר מ־80%. כך, לדוגמה, יקבלו המסעדות בישראל מענק של עד 154,000 שקל והעצמאים מענק של עד 10,500 שקל. יחסית לשיעור העלמות המס בישראל, ממשלת ישראל נדיבה על חשבון ילדינו, נכדינו ונינינו בעת שהיא צוברת חובות שהם יצטרכו להשיב.

הולנד מציעה בעיקר דחיית תשלומי מסים: מע"מ, מס חברות ומס הכנסה, באמצעות בקשה מקוונת אחת. מיד עם הגשת הבקשה, יעכבו השלטונות את הדרישה לתשלום. אפשר גם לבקש דחיית תשלומי בלו, היטלים, מסי איכות סביבה, מס נלווה לביטוח ואפילו קנסות. שיעור הריבית על כל הדחיות הופחת לאפס. שיעור המע"מ על שיעורי ספורט מקוונים הופחת ל־9%. רשויות המים הונחו לאפשר דחיית תשלומי חייבים. ספקי אנרגיה אף הם הונחו לכך, אך לא כולם יוכלו לעשות זאת. כן יינתנו הלוואות גישור, פיצוי לעסקים קטנים עד תקרה של 1,500 יורו בחודש, ועד ל־3,500 יורו בסך הכל לשלושה חודשים. יזמים בתחומים מסוימים, כגון תיירות ומלונאות, יוכלו לקבל סובסידיה של עד 4,000 יורו. עסקים שלהם עד 250 עובדים יכולים לקבל, דרך מערכת הבנקאות, ערבות מדינה של עד 75% מההלוואות שהם זקוקים להן. שיעור הריבית הופחת ל־2%. כלל הערבות הממשלתית בגין הלוואות שחברות נוטלות הועלה ל־1.5 טריליון יורו, וזכאים להן מי שפתחו חברה לפני יותר משלוש שנים, שלה מחזור של עד 50 מיליון יורו. עזרה מיוחדת תינתן לחברות סטארט־אפ. בסך הכל העזרה נמוכה מזו של גרמניה, והדבר אופייני להולנד הקלוויניסטית, שבה שיעור העלמות המס ביחס לתוצר הוא כ־10.6%.

בבריטניה עיקר העזרה היא לתזרים המזומנים, עם אפשירות לדחיית תשלומי מסים למיניהם ועזרה בנטילת הלוואות, בעת שהריבית בשנה הראשונה היא על חשבון המדינה. הממשלה מוכנה לסבסד עלות עובדים שנעדרו מעבודתם, עד לגובה של 80% משכרם או עד 2,500 פאונד לעובד. גם פה הדגש הוא על העובדים ולא על החל"ת. שיעור ההון השחור מהתוצר בבריטניה הוא 11.2%.

בקוריאה הדרומית, משק גדול מישראל אך עם מאפיינים דומים, עיקר העזרה של הממשלה היא בהגדלת הנזילות לחברות. הממשלה רוכשת אג"ח קונצרני של חברות קטנות ובינוניות, מה שמפחית את הריבית בשוק ההון. גם חברות גדולות כגון בתי זיקוק וחברות תעופה יקבלו עזרה, אך עדיין לא ברור באיזה אופן. נקודה אחת ברורה, הממשלה מוכנה לעזור רק למי שימשיכו להעסיק את עובדיהם. כ־930,000 עסקים קטנים יקבלו סובסידיה של ממש, בסכום השווה ל־420 דולר בחודש למשך שלושה חודשים.

בישראל, עסקים קטנים, כגון גן ילדים שעובדיו יצאו לחל"ת, מקבלים הרבה יותר: עד כ־1,000 דולר בחודש, שהם 10,500 השקלים שעליהם הסכימה הממשלה,  נוסף למענק בגין הוצאות קבועות של עד 14,700 שקלים. גן אירועים יפוצה באותו הנוהל, נוסף למענק של עד 270,750 שקלים. מתפרה שהוציאה עובדים לחל"ת תקבל גם מענק השתתפות בהוצאות הקבועות של עד 15,000 שקל. כלומר, נדיבה ישראל הרבה יותר.

תפסו אמריקה

בארה"ב, שבה שיעור העלמות המס ביחס לתוצר הוא 7.4% בלבד מהתוצר - חצי עד שליש פחות מאשר בישראל - הממשל יכול להיות נדיב יותר. נזכור כי לארה"ב יש את הזכות העולמית להדפסת דולרים לעולם ששני שלישים מיתרות המטבע שלו הן בדולר אמריקאי. מכאן שכל השוואה לארה"ב אינה רלוונטית. בארה"ב ישנן תוכניות סיוע רבות לעסקים קטנים ובינוניים, בעיקר הלוואות, שאם לפחות 75% מהן ישמשו לתשלום שכר לעובדים או לתשלום עבור חשבונות מים וחשמל, שכר דירה או משכנתה, תהפוך ההלוואה למענק.

שימו לב, גם כאן הרעיון הוא לאפשר לעסקים להמשיך להעסיק עובדים ולעמוד בהתחייבויות הבסיסיות שלהם כדי להניע את גלגלי המשק. ההלוואה תהפוך למענק רק אם המעביד יחזיר עובדים במהירות למקום עבודתם, ישמור על שכרם ועל היקף משירותיהם. אם יפטר עובדים או יקצץ בשכרם, תעמוד ההלוואה בתוקף לתקופה של שנתיים, עם ריבית נמוכה של 1% בלבד. גם המדינות מסייעות: במישיגן הוכרז על מענק של 10,000 דולר, אם מספר העובדים בעסק הוא עד 50, ושל 50,000־200,000 דולר אם מספר העובדים נע בין 50 ל־100.

קונטיקט מעניקה הלוואה של עד 75,000 דולר לעסקים קטנים. גם פלורידה נותנת הלוואות של עד 50,000 דולר, בשנה הראשונה ללא ריבית ובשנה השנייה בריבית של 12%. עיריית סן פרנסיסקו תיתן 10,000 דולר לעסק של עד חמישה עובדים לתשלום שכר ושכר דירה. ישנן ערים ומדינות נוספות שלהן מתווי עזרה דומים, והמשותף לכולן הן הדרישות להעסיק עובדים ולשלם חובות להתנהלות השוטפת, העיקר להמשיך בפעילות העסקית. שם לא נשמעו איומים כמו בישראל, כי לא ייפתחו עסקים אם העזרה לא תגדל.

בקנדה, שבה שיעור ההון השחור ביחס לתוצר  הוא 12.8%, המדינה דווקא נדיבה, אבל העזרה בגין מגיפת הקורונה ניתנת בעיקרה כדי לעודד תעסוקה. אם היקף ההכנסות ירד ב־15%, אפשר לקבל סובסידיה של 75% משכר העובד, עד לשכר שנתי לעובד בסך 58,700 דולר עבור שלושה חודשי עבודה. עסקים קטנים יכולים לקבל הלוואה של 40,000 דולר ללא ריבית. כמו במדינות אחרות, האפשרות לדחיית תשלומי מסים ניתנת כדי להגדיל את הנזילות. אין התייחסות לחברות גדולות.

למרות ההון השחור

לסיכום אפשר לומר כי הפיצוי שממשלת ישראל מעניקה לעסקים בעקבות סגירתם הוא סביר ואף עולה על מדינות אחרות. על ממשלת ישראל והאוצר להבחין בין חברות ועסקים שהפסידו הכנסות שלא יחזרו, כלומר שאי אפשר לשחזרן - למשל צימרים, בתי מלון, עסקי תיירות, חברות תעופה ומכוני יופי - לבין חברות שיוכלו לשקם עצמן בהמשך מפני שהן עדיין יוכל להגביר מכירות כדי לפצות על הירידה.

ממשלות בעולם מבדילות גם בין חברות קטנות עם מספר מועט של מועסקים, שלהן הן עוזרות בגין הפסד הכנסה, בעוד ההוצאות השוטפות נמשכות, ובין חברות גדולות עם כיס עמוק, שעיקר העזרה להן היא בתנאי מימון, בגישה לנזילות ובדחיית תשלומים. במקרים רבים הריבית אפסית לשנה הראשונה, אך לאחר מכן היא עולה, וזאת כדי לעודד עסקים לפעול מהר, להרוויח ולהחזיר את ההלוואות שמכניסות מדינות לגירעונות. בעולם גם מבחינים בין חל"ת להעסקה. רוב העולם מעדיף כי החברות ימשיכו להעסיק עובדים מאשר שיוציאו אותם לחל"ת.

מדינות בעולם אינן מחלצות כה מהר חברות גדולות, חברות תשתיות או חברות תעופה, אולם הן מוכנות לתת להן הלוואות זולות משולבות, כולל ערבויות. לעתים קרובות הממשלות נוטלות אחוזים בחברות אלה, שמבטיחים להן השפעה בתקופת העלאת הפריון הנדרשת והתייעלות, מתוך כוונה למכור בהמשך ברווח את המניות שרכשה המדינה. מדינות רבות רואות בחומרה דיווח כוזב על מספר העובדים או העסקתם הסמויה בתקופת החל"ת. דיווח כוזב מועבר לטיפול פלילי.

עוד עולה מהסקירה העולמית כי ככל ששיעור העלמות המס ביחס לתוצר נמוך יותר, הממשלות נדיבות יותר בחילוץ חברות ועסקים ממשבר הקורונה. ללמדך שישראל חייבת להפחית את ההון השחור כדי שתהיה מוכנה ונדיבה עוד יותר במשבר העולמי הבא, מה שאינה מצליחה לעשות למרות הכרזותיה לאורך שנים כי תיפרע ממעלימי המס. עוד נציין כי מדינות עניות וחלשות נותנות עזרה מינימלית, כך למשל מקסיקו.כאן השווינו את ישראל למדינות המערב החזקות. 

* בורוביץ תמר, כ־26% בהון המניות; בורוביץ דוד כ־9%; הפניקס קופות גמל כ־8%; אילן כרמל כ־7%; קימרלינג סופיה כ־6%; וארנון דפנה כ־5.5%, בהתאמה, הכל במספרים מעוגלים.