הבחירות היום הן בעצם בחירות אישיות – בנימין נתניהו מול בני גנץ. אין בסביבה מתמודד אחר על ראשות הממשלה, אף כי לאביגדור ליברמן יש חלומות בעניין זה. הבעיה היא שעדיין לא בטוח שזה משניהם שיקבל יותר מנדטים הוא שיהיה ראש הממשלה הבא. הסקרים מעלים ומורידים פעם את זה ופעם את זה, פעם את כחול לבן ופעם את הליכוד, אבל למדנו כבר שסקרים אינם תורה מסיני ומי שסומך עליהם עלול להתאכזב מרה.

המשימה הראשונה של שני המתמודדים ומפלגותיהם היום היא קודם כל להביא לכך שכמה שיותר מצביעים יבואו לשלשל פתק לקלפי. בשני המחנות יש חשש שנמאס לבוחרים רבים מהקרקס הזה של בחירות כל כמה חודשים – ואכן נמאס – והם עלולים להביע את מחאתם על כך בישיבה מופגנת בבית או בנסיעה לטיול, אם לא ירד גשם. וזה לא טוב לשני המתמודדים.

מערכת הבחירות הייתה מלוכלכת למדי, בעיקר כלפי בני גנץ. הגיעו הדברים לידי כך שהוא – קצין לוחם ורמטכ”ל לשעבר – כונה בפי אנשים בסביבתו “סכנה לעם ישראל” וגם “טיפש, אפס מאופס שאסור שיהיה ראש הממשלה”. אם אומנם כך, מותר לתהות מי בדיוק יזם את פרסום הדברים הללו. לכחול לבן זה היה ברור והיא הגיבה: “צר לנו שתעשיית השקרים מבית היוצר של נתניהו ממשיכה לפעול”.

ראש הממשלה עצמו עט על המציאה כמוצא שלל רב וכתב בטוויטר שלו: “גם האנשים הקרובים ביותר לגנץ יודעים שאסור לו להיות ראש ממשלה ושהוא מסוכן לביטחון ישראל”. אלוהים ישמור, מסוכן לביטחון ישראל? אז איך מינה אותו ראש הממשלה נתניהו לרמטכ”ל ואף האריך את כהונתו בשנה עד שפעל לצדו ארבע שנים? כיצד לא הרחיק מאיתנו את הסכנה הזאת?

אחד מאנשי נתניהו ניסה לשכנע אותי שמישהו משותפי גנץ לרביעייה המובילה את כחול לבן הוא שדאג לפרסום דברי הבלע עליו. גיחכתי, אך הוא בשלו: “בניגוד למה שהם מנסים להציג ואתם קונים, אין שם אידיליה, מפני שכל אחד משלושת שותפיו של גנץ להנהגה חושב שהוא מתאים ממנו לראשות הממשלה ושהייתה זו טעות להציבו בראש”. אני, ברשותכם, מוסיף לגחך.

נתניהו וגנץ התראיינו במוצאי שבת, בנפרד, אצל רינה מצליח ב”פגוש את העיתונות” בערוץ 12, ועוד עלילה התנפצה: גנץ אינו מגמגם. לגמרי לא. בניגוד למה שהעליל עליו ראש הממשלה ואף חיקה אותו, הוא דיבר רהוט ושוטף במשך זמן לא קצר, בלי "אה" ובלי "בה". אבל במערכת בחירות הרי הכל כשר.

ועכשיו צריך להתפלל שהיום ייפול הפור סופית ונצא מהבחירות עם אפשרות להקמת ממשלה ושמנהיגי המפלגות יממשו אותה. אין לנו כוח לעוד מערכת בחירות על לכלוכיה והשמצותיה.

הרבה יהיה כנראה תלוי שוב בליברמן, יו”ר ישראל ביתנו. לאחר הבחירות הקודמות ישב באמצע, בין נתניהו וגנץ, ולא זז לא ימינה ולא שמאלה, מה שלא אפשר לאף אחד מהם להקים ממשלה. עכשיו הוא מצהיר בביטחון מופגן, ש”לא יהיה סיבוב בחירות רביעי ומאה אחוז תהיה ממשלה. המפתח אצלי והפעם אוביל להכרעה”. היום, בתום ספירת הקולות, נראה אם אכן גם הפעם המפתח בידיו ואם מילה של ליברמן היא באמת מילה.