עניינו של מאמר זה הוא בשתי נקודות המתייחסות לגבולות בתוכנית המאה של טראמפ. הראשונה נוגעת לכפרי המשולש. מה נאמר על כך בתוכנית? מכיוון שעשרת היישובים, מכפר קאסם בדרום ועד אום אל־פחם בצפון מאוכלסים בפלסטינים, הרי ש“החזון של התוכנית צופה את האפשרות, הכפופה להסכמת שני הצדדים (ישראל והרשות הפלסטינית) שהגבול הישראלי ישורטט מחדש כך שכפרי המשולש יהפכו לחלק של המדינה הפלסטינית. בהסכם זה (על שינוי הגבול) הזכויות האזרחיות של אזרחי המשולש יהיו כפופות לחוקי המדינה הפלסטינית”.
כל אדם סביר מבין בצורה הכי ברורה שמדובר כאן באפשרות שחייבת לקבל את הסכמת ישראל והרשות הפלסטינית; שאין כאן שום גזילת זכויות, שלא עוקרים עשרות אלפי אזרחים מבתיהם ואדמותיהם, שלא “מעבירים” את כפרי המשולש לרשות הפלסטינית.
לדעתי, לא היה צריך בכלל להעלות את האפשרות הזאת, אך היא עלתה, כנראה מתוך נקודת המוצא המקובלת בעולם שמדובר בהסכמה של שתי מדינות, מה עוד ומדובר בבני אותו לאום העוברים לריבונות מדינת הלאום שלהם.
והנה, נפתחו ארובות השמיים ובקעה הזעקה: “טרנספר”. הזעקה יצאה מפי ערביי ישראל ומפי כל אלו שמתנגדים לתוכנית בכללותה, בהם מפלגת העבודה ומרצ. שקר גס, ואחת משתיים: או שהאומרים אותו משקרים בזדון, או שלא קראו את נוסח התוכנית והשקר נובע מבורות. בכל מקרה, הכוונה היא להבאיש את ריחה של התוכנית.
המושג טרנספר משמעו העברת אוכלוסייה ממקום אחד למקום אחר, בדרך כלל בכפייה. אצלנו המושג קיבל משמעות שלילית במיוחד כאשר בשנות ה־80 של המאה הקודמת הרב כהנא הטיף לטרנספר של כל ערביי ישראל למדינות ערב. לכן, כאשר זועקים “טרנספר” על הנאמר בתוכנית טראמפ, יוצרים מיד דימוי שלילי, אכזרי, תמונה של עקירת אנשים מבתיהם. זו תמונה שקרית בעליל. לא רק זאת, שקר מוליד שקר. בלהט זעקות השבר, כבר קובעים כעובדה שישראל “ויתרה” על אזרחיה הערבים לצורך חילופי שטחים.
התופעה המעניינת היא שערביי המשולש, שהפגינו נגד “הטרנספר” והביעו את רצונם להישאר אזרחי מדינת ישראל ולא של המדינה הפלסטינית, הניפו דגלי פלסטין. מדוע? לדעתי, כי על פי תפיסתם וחזונם תהיה בסוף מדינה אחת מהירדן ועד לים – המדינה הפלסטינית.
הנקודה השנייה היא הגבול בירושלים. התוכנית קובעת שגדר ההפרדה העוברת בירושלים תהיה הגבול בין הבירה הישראלית לבין הבירה הפלסטינית. הגדר חופפת לגבול המוניציפלי של ירושלים, למעט בשני מקומות הנמצאים מחוצה לו אך שייכים מוניצפלית לעיריית ירושלים: כפר עקב הצפוני והחלק המזרחי של שכונת שועאפט. כלומר, זה אומר שבערך עד כ־100 אלף פלסטינים בשני המקומות הללו עוברים מעיריית ירושלים וממדינת ישראל למדינה הפלסטינית העתידית.
לדעתי זאת הזדמנות שטומנת בחובה יתרון דמוגרפי לטובת מדינת ישראל, כמו גם רווח לביטוח הלאומי. כאן אנו לא “מספחים” לריבונות שלנו אלא להפך: “מספחים” לריבונות פלסטינית.