זמני כניסת השבת ויציאת שבת והדלקת נרות - פרשת ויקרא | 04.04.25

זמני כניסת שבת ויציאת שבת בארץ:

ירושלים : כניסת שבת: 18:20 יציאת שבת: 19:38
אשדוד : כניסת שבת: 18:41 יציאת שבת: 19:40
טבריה : כניסת שבת: 18:30 יציאת שבת: 19:38
תל אביב : כניסת שבת: 18:40 יציאת שבת: 19:40
אשקלון : כניסת שבת: 18:33 יציאת שבת: 19:41
חדרה : כניסת שבת: 18:32 יציאת שבת: 19:40
חיפה : כניסת שבת: 18:32 יציאת שבת: 19:40
רחובות : כניסת שבת: 18:32 יציאת שבת: 19:40
נהריה : כניסת שבת: 18:32 יציאת שבת: 19:40
באר שבע : כניסת שבת: 18:42 יציאת שבת: 19:39
אילת : כניסת שבת: 18:30 יציאת שבת: 19:37
פתח תקווה : כניסת שבת: 18:22 יציאת שבת: 19:40
נתניה : כניסת שבת: 18:32 יציאת שבת: 19:40
מודיעין : כניסת שבת: 18:31 יציאת שבת: 19:39
עפולה : כניסת שבת: 18:30 יציאת שבת: 19:39
ראשון לציון : כניסת שבת: 18:32 יציאת שבת: 19:40
בני ברק : כניסת שבת: 18:40 יציאת שבת: 19:40
חולון : כניסת שבת: 18:32 יציאת שבת: 19:40
לוד : כניסת שבת: 18:32 יציאת שבת: 19:40
מודיעין עילית : כניסת שבת: 18:31 יציאת שבת: 19:39
בית שמש : כניסת שבת: 18:21 יציאת שבת: 19:39
רעננה : כניסת שבת: 18:42 יציאת שבת: 19:40
בית שמש : כניסת שבת: 18:32 יציאת שבת: 19:40
רמלה : כניסת שבת: 18:32 יציאת שבת: 19:40
ראש העין : כניסת שבת: 18:32 יציאת שבת: 19:40
קרית גת : כניסת שבת: 18:32 יציאת שבת: 19:40
עכו : כניסת שבת: 18:32 יציאת שבת: 19:40
כרמיאל : כניסת שבת: 18:31 יציאת שבת: 19:39
נתיבות : כניסת שבת: 18:33 יציאת שבת: 19:40
מעלה אדומים : כניסת שבת: 18:30 יציאת שבת: 19:38
דימונה : כניסת שבת: 18:31 יציאת שבת: 19:38
אופקים : כניסת שבת: 18:32 יציאת שבת: 19:40
שדרות : כניסת שבת: 18:33 יציאת שבת: 19:40
גבעת שמואל : כניסת שבת: 18:32 יציאת שבת: 19:40
ערד : כניסת שבת: 18:30 יציאת שבת: 19:38
קריית שמונה : כניסת שבת: 18:30 יציאת שבת: 19:38
בית שאן : כניסת שבת: 18:30 יציאת שבת: 19:38
רמת גן : כניסת שבת: 18:40 יציאת שבת: 19:40
יבנה : כניסת שבת: 18:32 יציאת שבת: 19:40
בת ים : כניסת שבת: 18:32 יציאת שבת: 19:40
כפר סבא : כניסת שבת: 18:32 יציאת שבת: 19:40
צפת : כניסת שבת: 18:30 יציאת שבת: 19:38
הרצליה : כניסת שבת: 18:32 יציאת שבת: 19:40

זמני כניסת ויציאת שבת בעולם:

ניו יורק : כניסת שבת: 19:06 יציאת שבת: 20:07
ברצלונה : כניסת שבת: 20:01 יציאת שבת: 21:03
בודפשט : כניסת שבת: 18:59 יציאת שבת: 20:06
פריז : כניסת שבת: 20:08 יציאת שבת: 21:16
אמסטרדם : כניסת שבת: 20:02 יציאת שבת: 21:15
בנגקוק : כניסת שבת: 19:12 יציאת שבת: 20:02
לונדון : כניסת שבת: 19:21 יציאת שבת: 20:32
פראג : כניסת שבת: 19:21 יציאת שבת: 20:31
אומן : כניסת שבת: 19:16 יציאת שבת: 20:24

כניסת שבת, יציאת שבת וזמני הדלקת נרות | 04.04.2025 - מעריב - פרשת ויקרא

מניין בני ישראל

פרשת ויקרא הרב ישראל מאיר זינגרביץ'

"ויקרא אל משה וידבר אליו מאוהל מועד" (ויקרא א,א)

בניין המשכן הושלם. הקב"ה קורא אל משה ומבקש שיכנס פנימה כי ברצונו לדבר עמו.

מפסוק זה שלכאורה רק מציין עובדת קריאתו של הקב"ה אל משה שיבוא אל המשכן לדבר עמו למדו חז"ל יסוד בהליכות עולם ודרך ארץ.

"צא ולמד ממשה אבי החכמה שהוציא את ישראל ממצרים ונעשו ניסים על ידו ועלה לשמי מרום והוריד תורה ואף על פי כן לא נכנס לפנים עד שקרא לו השם". (מדרש ויק"ר א-טו(

המשילו אנשי תנועת המוסר מדרש זה משל לשתי שכנות אחת חכמה והשנייה פחות חכמה.

כשיורדת החכמה לשכנתה ומוצאת את הדלת פתוחה היא אינה נכנסת אלא מקישה בדלת ולאחר קבלת רשות נכנסת ושואלת בשלום בעלת הבית ורק אז מבקשת את מה שחפצה. לעומת זאת הפחות חכמה אפילו אם רואה את הדלת סגורה פותחת ונכנסת מייד ומבקשת את חפצה.

המדרש מלמדינו שעל אף שכל סיום והשלמת המשכן היה כדי לאפשר למשה להכנס ולדבר עם הקב"ה ביחידות לא היה משה זוכה לדבר עם הקב"ה אם היה פורץ ונכנס ללא קבלת רשות משום שאז היה מתגלה בו חלילה חוסר דרך ארץ, ואדם גדול וקדוש אך פגום בחוסר דרך ארץ אינו יכול להכנס להיכל של קדושה.

מי שיש בידו תורה ואין בידו דרך ארץ תורתו פגומה. טוב ממנו מי שיש בידו דרך ארץ אך חסר הוא בידיעת התורה.

מסופר במדרש שרבי ינאי הזמין אדם לאכול על שולחנו. לאחר שהאכילו דבר עמו דברי תורה ונוכח שהלה בור גמור ואינו יודע כלום. הצטער רבי ינאי על שהזמין עם הארץ להיות אורחו. המשיך ובדק באורחו ושאלו: "באיזו זכות יש לך שעבורה אכלת על שולחני?" ענה לו האורח: "מימי לא שמעתי דבר רע שהיה אומר אחד על חברו והלכתי להיות רכיל וכשראיתי שנים מתקוטטים הייתי עושה שלום ביניהם". כשראה רבי ינאי שיש בו דרך ארץ אמר לו "כל דרך ארץ הזה יש בך ואני חשבתיך לאיש ריק? מחל לי! אתה שווה לי הרבה יותר".

לכן אמרו מגידי המוסר למה יש להקדים דרך ארץ לתורה על פי משל לנר דולק שזקוק לפמוטים כדי להעמיד את הנר כראוי וללא הפמוטים הנר עלול ליפול.

המידות הטובות, דרך ארץ ואהבת הזולת הם הפמוטים והתורה והחכמה הם השמן והאורה ובאמצעות שניהם הנר מאיר אך צריך להקדים את הדרך ארץ לתורה כפי שיש להקדים ולהעמיד תחילה את הפמוטים ורק לאחר מכן להעמיד עליהם את הנרות.

על פי רעיון זה אמר הרב חיים שמולביץ זצ"ל (ראש ישיבת מיר) שגם נח לאחר י"ב חודש בתיבה שהיה גונח ממכאובים מטורח הבהמות והחיות אשר אתו בתיבה, כשראה שיבשה הארץ לא רץ ומייד השתחרר וירד ליבשה אלא המתין עד שציווה עליו ה' לצאת. כיון שנכנס ברשות לתיבה וניצל ממוות, אינו רשאי לצאת אלא ברשות.

כל מילה וכל פסיק בתורה מלמדים אותנו מהי דרך ארץ אשר בלעדיה אין קיום לא רק לחיי החברה אלא גם תורתנו אין לה אחיזה ועלולה ליפול כאותו נר העומד על רגלו אך ללא הפמוט אין ערובה לעמידתו.

הדלקת נרות שבת - כללי המנהג ונוסח הברכה | הרב אליעזר מלמד

תיקנו חכמים להדליק נרות לקראת השבת שיאירו את הבית בליל שבת. רעיון נפלא רמוז בנרות השבת. אדם השרוי בחושך אינו מוצא את מה שהוא מחפש, ונתקל ברהיטיו וחפציו עד שנדמה לו שכולם קמו עליו להכשילו, ואם הדליק נרות לכבוד שבת - בא שלום לבית, והוא רואה שרהיטיו באו לשמשו, וכל חפציו מונחים במקומם, והוא יכול לענג את השבת בסעודתו.

כמו כן, כשמתבוננים על העולם במבט רגיל, הוא נראה מלא קטטות, פילוגים ומלחמות ללא תקנה. כל צד חושב שברגע שיצליח לבטל את זה שכנגדו יגיע למנוחתו, וכך הסכסוכים נמשכים בלא סוף.

אך לאחר שאדם זוכה לאמונה, האור האלוהי מתגלה והחושך מסתלק, והוא נוכח לדעת שכל הצדדים השונים משלימים זה את זה, ויש יד מכוונת שמובילה את העולם אל תיקונו, ומכל הצרות והייסורים צומחות ישועות ונחמות. כך נרות השבת שמוסיפים אור ועושים שלום בבית, רומזים לתיקון העולם על ידי הוספת אור אמונה ותורה. בכך שמירת השבת מקדמת את האדם והעולם לתיקונם ולגאולתם.

לכתבה המלאה>>>

מתכון לשבת

שניצל, אולי המנה הכי פופולרית ואהובה בקרב ילדים ומבוגרים. הכנתו מאוד קלה ופשוטה, לכן חשוב להשתמש בנתחים משובחים ובמוצרים איכותיים למשרה ולציפוי. אפשר כמובן להשאיר את הנתח נטורל, בתיבול עדין של מלח ופלפל, אבל אני אוהבת לגוון גם במשרה, שבה אני מניחה את נתח העוף לפני הציפוי על מנת שיספוג את הטעמים, וגם בתערובת שבה אני מטגנת את הנתח לפני הטיגון - כך אני יוצרת מנעד רחב של טעמים. - לכתבה המלאה.

שבלולי קישואים וחצילים ממולאים (צילום: פסקל פרץ-רובין)

למתכון המלא של פסקל פרץ-רובין

טיול לשבת

בדולפין וילג' שבשבי ציון תוכלו להתנתק לרגע מהמציאות הישראלית הלוחצת, להרגיש קצת חו"ל וגם לבקר באטרקציות קרובות ובמסעדות שוות שנמצאות ממש ליד.

לכתבה המלאה

עד מתי יש רכבות ביום שישי?

מה יהיה מזג האוויר בשבת?

תחזית מזג האוויר המלאה לסוף השבוע

שאלות ותשובות : הרב שי סימינובסקי.

1)למה שבת נכנסת 18 דקות לפני רדת החשכה?

ישנו ספק הלכתי מתי 'מתחלף' היום האם בשקיעת השמש או ברדת החשיכה (כאשר שנראים בשמיים 3 כוכבים) לכן כניסת השבת לעניין איסור מלאכה הוא מרגע שקיעת החמה (כ18 דקות לפני רדת החשיכה) .

2) למה מדליקים נרות 40 דקות לפני החשיכה?

ישנה מצווה להוסיף מהקדש על החול -'תוספת שבת', לכן אנו מקדימים את הדלקת נרות שבת כ20 דקות שקיעת החמה (ובירושלים 40 דק' לפני). בנוסף, זו הרחקה שנועדה למנוע מצב שבו איחור מועט בהדלקת הנרות יגרום לחילול שבת.

3) עד מתי אפשר להדליק נרות שבת?

אפשר לסיים את הדלקת הנרות עד 2 דק' לפני השקיעה. אם עבר זמן זה עדיף לא להדליק נרות ולא לחלל שבת.

4) מה זה ערוב שבת?

ישנו איסור לטלטל חפצים בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים. חז"ל תקנו גם שלא לטלטל מרשות יחיד אחת לחברתה – כדי שלא יעבירו בטעות חפצים מרשות היחיד לרשות הרבים. לכן, אנו מקיפים את כל העיר בצורת פתח (שני עמודים ועמוד או חוט מעליהם) כדי שתחשב כל העיר לרשות אחת, ואפשר יהיה להעביר חפצים ממקום למקום .

5) כמה זמן אחרי רדת החשיכה יוצאת שבת?

הזמן המופיע בלוחות הוא הוא כ20 דק' אחרי רדת החשיכה ונועד על מנת להוסיף מהקודש על החול ולמנוע חשש לחילול שבת בטעות.

6) האם אפשר לקיים הדלקת נרות בפנסים או תאורה חשמלית ?

לכתחילה נוהגים להדליק אש רגילה. בשעת הצורך או מחשש לשריפה אפשר להדליק נרות חשמליים. אפשר לברך עליהם כאשר יש להם סוללה והאור מופק מנורת להט (שדינה כאש ע"פ ההלכה) .