אני מכיר את עידו כעשור, הפעם הראשונה שפגשתי אותו הייתה בבית איש הענבים, עת היינו בתדריך וטעימת כיול של השופטים בתחרות היין טרה וינו. בדיון עצמו, עידו שבדיוק חזר מאיטליה, היה מלא רעיונות וניצוצות לגבי יין ותעשיית היין הישראלית, אני בליבי חשבתי שאחרי מספר שנים בתעשייה הישראלית המציאות תרסן את היצירתיות וטעיתי, טעיתי בגדול!

לאחרונה התבשרנו כי מר לוינסון עמד בדרישות המחמירות והקפדניות של איגוד המאסטר אוף ויין הבריטי MW והיה לישראלי השני הנושא בתואר היין המרשים, היוקרתי והכל כך קשה להשגה. רציתי לפגוש את עידו לשיחה קטנה בנושא על כוס יין אך תקופת הבציר לא אפשרה את זה. לכן קיימנו שיחה ארוכה שיכולה הייתה להתקיים "בזכות" פקקי הענק שמשתקים את כביש 6 כמעט בכל יום.

יקב ברקן-סגל, כרם חולדה  (צילום: יח''צ)
יקב ברקן-סגל, כרם חולדה (צילום: יח''צ)

השאלה הראשונה נוגעת לבציר הנוכחי, איך הוא וכמה משפיע גל החום האימתני הפוקד אותנו על איכות היין?
עידו כמו עידו, עונה שאינו מתנבא ושאינו אוהב להעריך בציר שנתיים לפני הזמן, אבל בהתייחסות למזג האוויר ולנתוני הכרמים שנבצרו ניתן להגיד שעד סוף אוגוסט היה זה אחד הבצירים המתונים ומאוזנים ביותר בהיסטוריה של תעשיית היין בארץ. יוני ויולי קרירים מהממוצע ואוגוסט מתון והדרגתי, הביאו לבציר אופטימלי עבור הכרמים שנבצרו עד תחילת השבוע הראשון של ספטמבר. הבציר עצמו גדול ובריא, הן בנפח היבול והן באיכותו הכוללת. לשמחתו מציין עידו כי הזנים האהובים עליו יותר וכלל הלבנים נבצרו עד אותה עת ואיכות חומר הגלם מעולה ומספקת פוטנציאל איכות נפלא עבור היינות.

גל החום אכן מאתגר, אך עידו לא נבהל ממנו, לרשותו עומד הרכב הכרמים הגדול והמגוון ביותר מבין כל יקבי ישראל והוא משוכנע כי ניתן יהיה להגיע לאיכות יין גבוהה, בזכות היכולת לבחור את הכרם המתאים ביותר מבין מאות החלקות העומדות לרשותו, עבור כל אחד מן היינות והמאפיינים המתאימים לו. אבל הרי התכנסנו לחגוג את קבלת תואר המאסטר אז מספיק לבלבל את המוח על בציר. הופ התנתקנו כי כל חמש דקות מישהו מחפש את עידו בכדי לקבל הנחיות אבל למזלי הפקק ממושך וסבלנותו של מר לוינסון ארוכה.

עידו לוינסון  (צילום: יח''צ)
עידו לוינסון (צילום: יח''צ)

למה ומדוע מאסטר אוף ויין שאלתי, הרי ייננות והתמחות בכרמים לא זקוקים לתואר נוסף ובטח לא כזה שמשמעותי לייצור?
"ראשית זה חלום ישן" אומר עידו. את השנים 2000 עד 2007 הוא בילה בחו"ל בלימוד ייננות באוניברסיטת מילאנו והתמחות ביקבים, חלקם בשפיץ של עולם היין כמו סאסיקאיה הנחשב לבכיר יקבי אזור בולגרי ולאחד משגרירי איטליה החשובים בהיסטוריה. "תמיד נמשכתי והסתקרנתי מהעולם" אומר עידו. "מבחינתי יין היה לגלות כל פינה ואת הייחוד שלה, לא חיפשתי לטעום יינות מפורסמים אלא לגלות את מסתורי עולם היין, לחוש את ההבדלים העדינים שהופכים יקב זה או אחר לייחודי, בעל אופי וזהות ברורה. אהבתי ואני אוהב להיחשף לסגנונות, פילוסופיות ייצור וטכניקות עבודה שמאפשרות ביטוי לניואנסים חדשים ביין ומעניקות לו עומק ורובד נוספים." 

מה דחף אותך לקבלת התואר? אני מקשה. אתה יינן מוערך ועסוק,והלימודים דורשים המון זמן ואנרגיה?
"אז זהו" עונה המסטר, "זו בדיוק הנקודה. אין תואר בעולם היין שמצליח לחבר את שתי הנקודות המשמעותית ביותר עבורי כמו המאסטר אוף ויין. אותי משך יותר מכל הביטוי הבינלאומי והאתגר הכמעט בלתי אפשרי. מבחינתי MW הוא תואר היין המשמעותי ביותר בעולם. מבחינת הסקרנות האישית שלי. המסע אותו עברתי במהלך התואר, הביא אותי לשלושה ביטויים מרתקים של עולם היין: אזורי היין הקלסיים והשפעתם על העולם, אזורי יין ייחודיים ושונים המביאים ביטוי אותנטי יוצא מן הכלל, ואזורי יין שנחשבו משניים בעבר ואילו עכשיו נתפסים ככור ההיתוך המרכזי של מדינתם ומייצגים קו חדש ומרתק." 

אגודת המאסטר אוף ויין נוסדה בבריטניה לפני 67 שנים בכדי להביא את הדיון והמקצועיות בתחום סחר היין, לרמה האפשרית הגבוהה ביותר. כיום יש בעולם כ-400 מאסטרים בלבד, מחציתם נשים, ואין ספק שהשגת התואר היא אחת המשימות הקשות ביותר בעולם היין. בתוך אלה ניתן למצוא קצת פחות מ-100 ייננים. גם מדינות יין גדולות מישראל אינן מיוצגות בגילדה יוקרתית זו בצורה משמעותית יותר מאיתנו, לאיטליה הגדולה אין נציג ולא שהם לא ניסו. דרום אפריקה ויוון בעלות שני נציגים ולאוסטריה יש שלושה, כך שההישג של עידו לוינסון ולפניו ערן פיק, הוא נפלא ומזהיר בכל קנה מידה עולמי.

עד כמה תורם תואר שכזה לעבודת היום יום של יינן?
 
התשובה הגיעה מהר וללא היסוס. "לא הייתי אותו יינן ללא הייתי עובר את מסלול הMW. אמנם הפילוסופיה שלי הייתה מוצקה וברורה גם קודם - יצירת יינות שתיים, פחות עמוסים ובעלי יחוד ואותנטיות. אך הדרכים להגיע אל התוצאה עוצבו במידה רבה במהלך המאסטר. אין לי ספק שמבחינה טכנית התואר תרם לי רבות בכל מגע שלי עם עולם היין. אני מאמין שכל תפיסת העולם שלי לגבי זנים ושימוש בחביות הושפע  בצורה דרמטית מהחשיפה העולמית  הכל כך חשובה לה זכיתי. כיום אני משתמש בכל אחד משלושת הביטוים, כדי לשזור את ההתאמה הטובה ביותר לזן והכרם ממנו הוא מגיע. כמו למשל סירה באשכולות שלמים בשיטה הצרפתית העתיקה, ריזלינג חד ושרירי כמו בגרמניה או קריניאן בעל ביטוי אותנטי, פראי ומלא כוח."

עד כמה תורמים התואר והקשרים שהוא מביא איתו לאיזור היין בו אתה מייצר ולתעשיית היין הישראלית כולה?
"הקשרים הבינלאומיים שנרקמו כאן מאז שערן פיק סיים את התואר, הם תופעה שלא היה כמותה בעבר. ההשפעה העצומה הביאה לכאן תשומת לב מוגברת של התקשורת העולמית ויותר מזה, ביקור ראשון במעלה של שלושה עשר MW מעל רחבי העולם שנחשפו לנעשה בארץ ולתעשיית היין שלנו על גווניה השונים."

MW ערן פיק, יקב צרעה  (צילום: באדיבות המצולם)
MW ערן פיק, יקב צרעה (צילום: באדיבות המצולם)

במה עסקה עבודת המאסטר שלך? 
"חקרתי את התנהגות וירוס הכרמים "ליף רול", בארבע מדינות בהן הופיע בצורה משמעותית, ארצות הברית, דרום אפריקה, ניו זילנד וישראל והדרכים בהן התמודדו איתו." 

יש אזור יין או זן מסוים שהתחברת אליהם בצורה מובהקת?
אני שומע את השקט מהצד השני ומקווה שעידו התנתק בכדי לדבר עם היקב ולא נוחר בבוז בעקבות השאלה. "תראה, אין איזור אחד. התאהבתי ברבים בשנים האחרונות. בכל זאת כן יש שניים שגורמים לי התרגשות רבה בורגון וצפון עמק הרון. אזורים שיצרו סביבם תרבות שלמה המעניקה לכרם עצמו והסביבה המובחנת שלו את המקום המרכזי בהשפעתו על היין." 

אני שומע את עידו נכנס בשערי היקב ושואל שאלה אחרונה,
עידו, אם אתה עוצם את העיניים, מה היית רוצה שיהיה כאן בתעשיית היין שלנו בעוד עשור?
הייתי שמח לראוות אזורי יין חדשים ישנים שמתמלאים ייחוד ונוכחות, כמו שרואים בסוורטלנד בדרום אפריקה ובפריורט בספרד. כך שישראל תהפוך למדינת יין רלוונטית ומשמעותית.

תודה, שנה טובה ובציר טוב לך וליקב ברקן, מאסטר לוינסון.