"זאת הייתה זוועה. ראיתי דירה כמעט ריקה. היו בה מיטה עם מזרן, מחשב קטן ומה שנשאר ממה שעישנה לפני שבאתי מרוב עצבים. היא, זמרת סולנית במקהלת האופרה וגם תאורנית להשלמת הכנסה, הייתה לבדה בעוד שהבן שלה היה אצל הגרוש שלה. ראיתי עליה, זמרת בוגרת אקדמיה למוזיקה, חוסר אונים מהמצב שלה. הקורונה הרגה אותה".

הדוברת: הסופרנו אירה ברטמן, מזמרות האופרה הבכירות בישראל. ממשיך את דבריה בעלה, זמר הטנור יותם כהן: "מצאנו בחורה במצב של דיכאון עמוק, שמכרה כמעט כל מה שהיה לה, מפסנתר עד בגדים, כדי לנסות לממן את שכר הדירה שלה".

שניהם יצאו עם זמרת הסופרן שרון רוסטוף-זמיר ועם זמר הקונטרה טנור אלון הררי במיזם של סיוע לאנשי ענף האופרה במצוקה. "למטרה הזאת הקמנו קבוצה בפייסבוק ופתחנו חשבון בנק לתרומות", מוסיף ומספר כהן. "זאת, לאחר שעלינו על מקבץ של עשרות זמרים, נגנים ועובדי-במה, שמהם היו קרובים לחרפת רעב, דבר שלא האמנו שייתכן במציאות בארץ. אספנו למענם כסף והבאנו אליהם חבילות מזון. הרגשנו שזאת המחויבות שלנו. במצבים כאלה אסור לעמוד מנגד".

"אחת הבעיות, שבהן נתקלנו, הייתה כשחלק מהנצרכים לא ששו לקבל עזרה", אומר עוד כהן. "אל נשכח שככל שהם זקוקים לה, לא פחות חשוב להם הכבוד".

את השניים, תל-אביבים זה מכבר, אני תופס טלפונית בחופשת התאווררות מהקורונה באילון, הקיבוץ בגליל המערבי שבו גדל כהן. כבן של התרבותניקית של המשק, נטה מילדות אל המוסיקה ובמקביל הגיע בספורט אל תפקיד קפטן נבחרת הנוער בכדורעף. בעקבות פציעה בצבא, נשאר עם המוזיקה, שבפעילותו בה כיכב בבתי אופרה ברחבי העולם.

פעילותו זו הביאה אותו לחופה עם אירה. היא עלתה ב-92' עם הוריה מריגה שבלטביה ולה קריירה בינלאומית שופעת תפקידים ראשיים בארץ ובחו"ל. הוא חטף אותה באופרה "חטיפה מן ההרמון" של מוצרט ואפילו...רצח אותה באופרה "פליאצ'י" מאת קאוולו ובסוף נשא אותה לאשה כלשניהם זהו פרק ב'. לשניים התפרצה הקורונה אל תוך הקריירות שלהם.

"זה תפס אותי ביום שבו היה עלינו לפתוח בחזרות על האופרה 'יבגני  אונייגין' מאת צ'ייקובסקי, שבה הייתי אמורה להופיע בתפקיד הראשי של טטיאנה", היא משחזרת. "ברגע הראשון לא דאגתי. אמנם יש לי מקצוע בעייתי, אבל בדרך כלל יש במקום. כלומר, אם אין אופרה, יש קונצרט; אם לא זה, אז אולי משהו בחו"ל; אם גם זה לא, אז הופעות בבתי-אבות, שם יש לנו קהל. פתאום זה היה מפחיד איך הכל נעצר בבת אחת. עד עכשיו, אחרי חמישה חודשים, עדיין לא התאוששתי מאיך שזה קרה".

"לאחר הכנות במשך שנה, בדיוק יצאתי עם הטנור האופראי שלי בתוכנית 'טנור בלאס וגאס', שבה שרתי משירי פרנק סינטרה בליווי שישה נגנים", הכדור עובר אל כהן. "ואז ברגע אחד זה נעצר במכה, כולל תוכניות אחרות שבהן אני מופיע זה מכבר - ומצאתי את עצמי בפני מעין שוקת שבורה".

ו...'כלוא' בבית עם רעייתך הזמרת.
"אמנם יש בדיחה ולפיה אם זמרים רבים, אז תוך כדי השמעת קולות אופראיים בדציבלים גבוהים. אבל מה לעשות, לא היה לנו על מה לריב. כשני בעלי יוזמה ניצלנו את הזמן כדי ללמוד תפקידים באופרות שעוד לא הופענו בהן, בתקווה ש... וגם הייתה לנו הזדמנות לשפר את האיטלקית שלנו. במקביל האנרגיה שבה התברכנו די הופנתה למטבח. כמי שמתמיד אהב לבשל, פינקתי את אירה במאכלים רוסיים שהיא אוהבת וגם חגגתי עם היצירתיות שלי על כל מיני מאפים, שבהכנתם עוד לא התנסיתי".

ואירה?
"היא בעיקר אוהבת לאכול מה שאני מכין, כשבמטבח המומחיות שלה היא בהכנת מרקים".
אירה: "כשיותם אופה, אני בדרך כלל מנקה אחריו (צוחקת). לזכותו ייאמר, שבהשוואה אלי הוא באמת טבח מצוין".

אירה, לא היית אמורה להיות כעת בהופעות בחו"ל?
"הייתי אמורה לעשות בוורשה את 'מאדאם באטרפליי' של פוצ'יני, המלחין האהוב עלי, בבימוי של הבמאי הפולני מאריוש טרלינסקי, בהפקה שבה הופענו גם בארץ. גם זה בוטל ואין שום אינפורמציה מתי זה יחזור".

ובאופרה הישראלית?
"הקלטנו בה כמה קונצרטים דיגיטליים, בעיקר לפייסבוק, לא יותר".     

 אירה, אמרת לי בראיון לפני שנים שאת עדיין לא מרגישה לגמרי ישראלית.
"אחרי 28 שנה בארץ, זה לא השתנה.  איך לומר? - בישראל אני יהודייה, אבל לא ישראלית במלוא מובן המילה. כנראה, אף פעם לא אהיה, כשנשאר בתוכי משהו אירופאי, שגורם לי להתגעגע לריגה, העיר שלי בלטביה".

לבסוף, מהי ההתייחסות שלכם להפגנות בימים אלה?
"כשניים שמזועזעים ממה שקורה עם הממשלה, שבכלל לא אכפת לה ממה שקורה עם האזרחים, אנחנו מאוד בעדן. אנחנו מסכימים עם כל המפגינים, חוץ ממפגיני ברסלב, שמצאו סיבה להצטרף לחגיגה".

יותם?
"כבן קיבוץ אילון, ברור שאני בשמאל וסבור שעל דרך הובלת המדינה בידי הימין להסתיים. אם זה אמור להיות בכל, זה נוגע גם אלינו, כשהמדינה לא עושה כלום למען האמנים שלה. אנחנו חלשים לעומת המסעדנים וכל קבוצת לחץ אחרת. הבעיה היא שזה נוגע לא רק לנו, אלא גם ברבבות העובדים בענף התרבות".