בט"ו בשבט תרצ"ד נרעש היישוב. חנה רובינא, הגברת הראשונה של התיאטרון העברי, כרעה ללדת את פרי הרומן המסעיר שלה מחוץ לנישואים עם המשורר ה"אדום" וחובב הנשים אלכסנדר פן. פן היה עלם יפה תואר בן 28 ואילו כוכבת התיאטרון הייתה כבת 45 ובשיא תהילתה. לידות בגיל מבוגר היו נדירות בתקופה ההיא. היישוב עצר את נשימתו מרוב דאגה ליולדת המפורסמת. ברם, הלידה עברה בשלום והתינוקת קיבלה את שמה מחג האילנות.
הבוקר נסגר המעגל עם הגיע הידיעה המעציבה כי רובינא הבת, מהזמרות האהובות עד אמצע שנות ה-70, הלכה הבוקר לעולמה מסיבוכי מחלת הקורונה, בנוסף למחלה קשה אחרת שבה לקתה.
רובינא הייתה מתעלומות הזמר העברי. בלי סיבה נראית לעין היא ירדה לפתע מהבמות, חדלה לשיר ונעלמה מהזרקורים. לפני 14 שנה היא הפתיעה, כשבגיל 72 חזרה בלי התראה מוקדמת למופע משותף עם שחקן הבימה הוותיק שלמה בר-שביט, נאמנה של אמה, שנפטר לפני שנה. הקהל הנרגש במופע בצוותא שמח לשמוע שהיא שמרה על קולה וההומור שהפגינה לא הסגיר את סיפור חייה הקשה. לרגל המופע נעתרה הזמרת, סרבנית ראיונות ידועה, להתראיין.
הילדה בת החמש, שראתה בתיאטרון את אמה צועקת "הילד איננו!", בהצגת "האם" והגיבה ממקומה באולם בקריאת "אמא, אני פה!", העבירה את רוב שנות ילדותה כילדת-חוץ בקיבוץ גבע לצד ילדת-חוץ אחרת, שנודעה לימים כמשוררת דליה רביקוביץ.
כשגדלה, יצאה ללמוד שירה אופראית בקונסרבטוריון ע"ש ורדי, שליד בית האופרה "לה סקאלה", במילאנו שאיטליה. ברם, היא לא נהייתה זמרת אופרה. בעודה עוסקת שם בדוגמנות, התאהבה בביל סטיוארט, סטודנט אמריקאי שבא לפתח במילאנו את קול הבאס שלו ונישאה לו בשלהי 56'.
לאחר שנפרדו דרכיהם, היא חזרה ארצה והופיעה בצמד "הגפרורים" עם שכנה, אריק איינשטיין. להיטה הראשון היה "איריסים", גרסה עברית של חיים חפר לשיר יווני. באותה שנה, 59', היא הצטרפה ללהקת "בצל ירוק", שם ביצעה עם שמעון ישראלי את השיר "השמלה הסגולה", מאת חפר וארגוב. רובינא הצעירה, שאהבה קולנוע, יצאה עם במאי הלהקה, אורי זוהר, ל"יומיות" והגיעה עמו לחופה כבעלה השני לתקופה קצרה. זוגיותם הונצחה בשיר הקומי "החופש בבית ההבראה", שהוקלט לתוכנית "שלושה בסירה אחת". רובינא גם שיחקה ב"איי לייק מייק", סרטו של פיטר פריי.
אז היא הוציאה את תקליטה הראשון, שהוקדש לשירי אהבה וזכתה במקום השני בפסטיבל סופוט, בפולין עם "לילה ועשן", שירם של יחיאל מוהר ומשה וילנסקי. רובינא גם הייתה עם ילדי קבוצת כנרת המבצעת המקורית של "חורשת האקליפטוס", במסגרת המחזמר "כיצד שוברים חמסין", שנעמי שמר כתבה ליובל הקבוצה. כעבור שמונה שנים רובינא ביצעה בבכורה להיט נוסף של שמר, "שלומית בונה סוכה", הפעם עם "הדודאים". כמו כן היא שרה את "ספני שלמה המלך", ששמר הלחינה למילותיו של אלתרמן.
רובינא נישאה לגוריון וייסמן, ממנהלי "פטרולגז", שהיה בעלה השלישי. ארבע שנים שהתה עמו בפריז, שם נולדה בתה היחידה, מאיה. לאחר ששבה ארצה, הואצה הקריירה שלה. היא זכתה ב-70' בפסטיבל הזמר החסידי עם "יברכך", לחן של דוד ויינקרנץ למילים מהמקורות. עם צביקה פיק היא ביצעה את הדואט "שבועה", בלחנו למילותיו של אבי קורן. אחד מלהיטיה הגדולים היה "לך איתה", שקובי אשרת וקובי רכט כתבו וגם שרו איתה.
בערב שבו קצרה תשואות בפסטיבל הזמר 72' על ביצועה ל"בלדה על נערי שגדל", מאת תרצה אתר וסשה ארגוב, נודע לה על מותו של אביה, אלכסנדר פן. כעבור חודשים אחדים נפטר בעלה השלישי מסרטן. רובינא ניסתה להתאושש. היא שרה עם יוסי בנאי את "הגבירה בחום", שירו של ז'ורז' מוסטקי. "הצטערתי לשמוע שיוסי נפטר", אמרה בראיון. "מאוד אהבתי אותו. בהקלטה הייתה בינינו כימיה נהדרת. לעולם לא אקליט את השיר עם זמר אחר. אף אחד לא שר עם יוסי. אמנם הוא לא היה זמר גדול, אבל הגיש את השיר בצורה בלתי רגילה".
כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, היא יצאה להופיע במרחבי סיני בהרכב "ועידת ג'נבה". אל ההרכב, שבו היא הופיעה עם מתי כספי, אושיק לוי ומרדכי ארנון, הצטרף זמר תגבורת מפתיע - לאונרד כהן. "לאונרד היה בשיא הפופולריות שלו", נזכרה. "הנוער העריץ אותו והחיילים לא האמינו שזמר כזה בא להופיע בפניהם. זה היה מחזה סוריאליסטי. שעה שהם המתינו שיקחו אותם לקרבות, פתאום צץ להם לאונרד כהן".
תוך זמן לא רב התאדתה מהבמות. "לא רציתי לשיר יותר", התוודתה. "לאחר מותו של בעלי, עברה לי השמחה של השירה. בעיניי לשיר בלי רצון זה רע מאוד. לא הייתה לי בעיה לפרוש. הקריירה אף פעם לא הייתה בנפשי, לעומת זמרות ושחקניות שברגע שלוקחים מהן את הבמה, מפסיקות לחיות".
כששאלתיה מה עשתה כשחדלה לשיר, השיבה בלקוניות: "לא עשיתי. לא חייבים לעשות כל הזמן". ובכל זאת? - התעקשתי. "עבדתי בחנות תכשיטים של חברה שלי בתל-אביב", התרצתה.
"תכשיטים?!" - קפצתי אל ראיון שערכתי עמה ב-71'. אז, כששאלתיה מהו התחביב שלה, אכן אמרה - "תכשיטים".
למגינת לבם של אוהבי שירתה, רובינא נעלמה מהנוף. לימים נודע שהיא בלונדון. "יצאתי לשם בעקבות בתי, שעבדה כקניינית בחנות תקליטים קלאסית לאספנים", סיפרה.
מסתבר, שסאת הצרות שלה לא מלאה. בעלה הרביעי, איש העסקים רפי וייזר, שסחר בנדל"ן, שקע בחובות כבדים והתאבד. היא חזרה ארצה - והנושים היו בעקבותיה. עכשיו מובן מה הביא אותה למופע עם בר-שביט.
עכשיו באה הקורונה ולקחה אותה.