פרופ' נחמן אש, מי שימונה לפרויקטור החדש במקומו של פרופ' רוני גמזו שיחזור לנהל את בית החולים "איכילוב", לא הרבה להתראיין מאז פרוץ המגפה. באחת הפעמים הבודדות שבהן עשה זאת, הוא חשף ב-103FM את עמדותיו ביחס לסוגיות מפתח במסגרת המאבק בנגיף הקורונה.

כך למשל, בראיון לאלון בן דוד ורוני דניאל בתכנית "הקבינט" בחודש אוגוסט הביע אש את תמיכתו ב"תכנית הרמזור" שהגה פרופ' גמזו. "פרופ' גמזו הגיע עם תכנית מאתגרת, רמזורים, שאומרת בואו נתמקד באזורים בהם יש תחלואה יותר גבוהה ועל ידי כך נוכל להוריד את התחלואה. אני חושב שדבר ראשון צריך לקבל את התוכנית ולהתחיל ליישם אותה בצורה מידית, כל ההתמהמהות בקבלת ההחלטות רק מחמירה את המצב. כרגע עושים יותר בדיקות מנסים לשפר את החקירה האפידמיולוגיות אבל לא עושים מספיק, לא עושים מהר ואין תחושה של חירום, יש תחושה של אנחנו מתנהלים עם זה", אמר אז אש.

"האתגר של גמזו מאוד גדול בעיקר בהקשר של ההתמודדות עם הפוליטיקה", ציין עוד פרופ' אש והוסיף: "אני מקווה מאוד שהוא לא יפרוש, הוא איש חזק, אני מכיר אותו היטב. הוא על עצמו אמר שיש לו עור של פיל, אני יכול להצטרף לזה. אין ספק שאם גמזו יראה שבכל מקום הוא חסום והוא לא יכול לעשות שום דבר, אין לי ספק שהוא ישים את המפתחות. אבל אני מקווה שזה לא יקרה, אני מקווה שכולם יתעשתו ויבינו שזו הדרך היחידה שאפשר למצוא איזה שהוא מוצא שהוא לא סגר".

כמו כן, הוא התייחס גם למצבה של מערכת הבריאות באותה עת ולמצבם של בתי החולים בארץ, ואמר כי "אני חושב שמערכת הבריאות יכולה להתמודד עם הרמה הזו של התחלואה, אבל יש לזה השלכות לרמה כזו של תחלואה כמו שאנחנו נמצאים היום – על התפקוד היום-יומי של המשק, היכולת שלנו להיפתח למדינות אחרות. אנחנו מאוד מוגבלים כיום, אני לא חושב שזה מצב רצוי להישאר ברמת התחלואה הזאת, ואם לדבר על זה שיהיו יותר חולים? אז וודאי שזה לא מצב רצוי למדינה. לכן בלי להתייחס לעניין של אם מערכת הבריאות תקרוס, אני מקווה ומאמין שהיא לא תקרוס. אני חושב שאין ספק שכולנו רוצים שרמת התחלואה תרד ונוכל יותר לחזור לחיים נורמליים".

לשאלה האם הפוליטיקה מנצחת את הרפואה ענה הפרופ': "וודאי, בגדול. אני לא חושב שהיא מנצחת את הרפואה אלא את ההתמודדות עם המגפה בהיבטים השונים, גם את הכלכלה והכל".

על המודל השוודי אמר אש: "אני לא חושב שיש מתכון מנצח. אתה צודק שיש צורות שונות של התמודדות. אני חושב שזה קשור מאוד באופי של המדינה ומערכת הבריאות באותה מדינה, אנחנו צריכים למצוא את המתכון המנצח עבורנו, בלי שיהיה מחיר גדול של הכלכלה והחיים השוטפים במדינה. זה מה שפרופ' גמזו מנסה לעשות, למצוא מתכון כזה, אני חושב שצריך לנסות אותו. אני לא משוכנע במאה אחוז שזה יצליח בדרך הזו, ואם זה לא יצליח נצטרך לחזור לדרכים שהתמודדנו בגל הראשון – סגר. אני חושב שאנחנו צריכים לנסות את המתכון הזה, לראות שאנחנו יכולים להוריד את התחלואה לרמה סבירה יותר. יכול להיות שזה יהיה המתכון המנצח מבחינתנו".

לשאלה האם נכון לבדוק בהיקפים כאלה או לבחור בחיסון עדר ענה הפרופ' כי "אנחנו נמצאים בשלב שאנחנו צריכים לעשות בדיקות, לאתר את החולים ולנסות להוריד את התחלואה. העניין הוא, זה גובה הלהבות. אנחנו צריכים לשמר על גובה להבות יותר קטן, אם ננקוט בשיטה שבה שוודיה ניסתה להתמודד, יש לזה מחיר גדול לפחות לתקופת זמן מסוימת. יכול להיות שבטווח הארוך האוכלוסייה נהיית חסינה והתחלואה תרד גם ככה. אבל אני לא חושב שאנחנו מוכנים כחברה לשלם את המחיר בטווח הקצר של רמת תחלואה הרבה יותר גבוהה".

פרופ' אש התייחס גם למחלוקת שהתעוררה בזמנו בנוגע לנסיעתם של חסידי ברסלב לאומן לרגל ראש השנה העברי, ואמר כי הוא סבור שזו טעות: "אני מופתע מהמנהיגות של החסידות שלא מבינה שמדובר פה בפיקוח נפש. הרי זה ברור שאם תהיה נסיעה המונית לאומן יהיו חולים, אפשר להתווכח אם יהיו הרבה מאוד או הרבה אבל יהיו חולים. יהיו אנשים שישלמו בחייהם על הנסיעה הזו, או אנשים שנסעו או בני משפחתם או אנשים בסביבתם".

לטענתו, "הפגנות זה דבר בסיסי מאוד בזכויות האזרח בדמוקרטיה, לדחות בשנה את הנסיעה לאומן זה דבר אפשרי, והמחיר שלו לא כזה גבוה. צריך לשכנע גם את החסידות שזה כך. אני חושב שאפשר לשכנע אותם שמדובר בשנה אחת לא לקיים את המצווה הזאת לטובת פיקוח נפש. זה נראה לי מובן מאליו".

דברי נתניהו בפתח קבינט הקורונה, קרדיט: לע"מ