מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם היום (שני) דוח חריף על התמודדות המדינה עם נגיף הקורונה. בין היתר הוא התייחס שם לנושא איכוני השב"כ שנועדו לאתר מגעים עם אנשים שנדבקו בנגיף. המבקר ממליץ לבחון את אופן ההסתייעות בשב"כ במלחמה בנגיף הקורונה.

בדוח קובע מבקר המדינה כי "הכלים שהפעיל השב"כ לא אפשרו לעמוד במלוא משימה שהוטלה עליו". אנגלמן מבהיר שעל השב"כ הוטלו שתי משימות: לגבי חולה: זיהוי נתוני מיקום ונתיבי תנועה ב-14-10 הימים שקדמו ליום האבחון, והמגעים עם החולה, הכוללים זיהוי אנשים שבאו במגע קרוב (ככל הניתן ברדיוס של שני מטרים ולמשך 15 דקות לפחות) עם החולה.

מהדוח עולה, כי עד אמצע אוגוסט הועברו על ידי משרד הבריאות לשב"כ פרטיהם של 62,219 חולי קורונה, אך הארגון הספיק לבדוק בימים הראשונים - והקריטיים - רק 43,250 מתוכם, בכל הנוגע למגעים עם אנשים אחרים. במהלך הבדיקה איתר השב"כ 499,577 מגעים – 11.5 בממוצע לחולה, כאשר 17,719 מתוכם היו חולים מאומתים אחרים.

בדוח נטען, כי בפועל, בידי שב"כ לא הייתה יכולת לספק, ביכולות אותן הוא הפנה למשימת הסיוע, איכונים ברזולוציה הנדרשת. עוד נטען, כי הדבר השפיע ישירות על יעילות פעילותו ועל ההיקף המספר הגבוה יחסית של האנשים שנדרשו להיכנס לבידוד, ובכלל זה גם כאלו שלא היו במגע קרוב עם חולה.

עוד עולה מהדוח, כי בתקופת הביקורת, כ-3.5% מהאנשים שנמצא שהיו במגע עם חולים, ולפיכך נדרשו להיכנס לבידוד, התבררו בסופו של דבר כחולים. מחברי הדוח סבורים, כי יחס זה, המכונה "אות רעש", ומשמש מדד לאפקטיביות של פעילות שב"כ, משקף פוטנציאל של כניסה נרחבת מאוד של אנשים לבידוד ובכלל זה גם של מי שלא היה במגע קרוב עם חולה.

בדוח נטען עוד, כי למרות פעולות רבות שהשב"כ נקט על מנת למזער ככל הניתן את הפגיעה בפרטיות, התרחשו ארבעה אירועים שבהם השירות פעל בניגוד לכללים ולנהלים ובדרך שהיה בה כדי לפגוע באופן לא מידתי בזכות לפרטיות. בביקורת גם עלה, כי עשרות עובדים בשב"כ נחשפו ישיר לפרטי המידע שהתקבלו.

אנגלמן גם טוען כי ייתכן שהפעילות השוטפת של המחלקה בשב"כ, שעסקה בפעילות לאיתור מגעים עם חולי קורונה נפגעה בשל העיסוק בקורונה וחשיפה מסויימת של יכולות השב"כ עלולה לפגוע בארגון בעתיד.

לאור כל זאת, מבקר המדינה ממליץ לבחון את אופן ההסתייעות בשב"כ במלחמה בנגיף הקורונה, ולחלופין לוודא שסיוע השב"כ למשרד הבריאות ישולב באופן יזום עם חקירה אפידימיולוגית יסודית ומעמיקה על ידי תשאולו של החולה.

קורונה בישראל: לשכת התעסוקה (צילום: מרק ישראל סלם)קורונה בישראל: לשכת התעסוקה (צילום: מרק ישראל סלם)

תגובת שירות הביטחון הכללי

בשב"כ הגיבו לדוח הביקורת ואורמים כי מרבית הנתונים המופיעים בו כבר אינם רלוונטיים, וכי הנתונים העדכניים מציגים תמונה שונה לחלוטין מזאת שהובאה לציבור, אודות תרומת השב"כ לסיוע במאבק בקורונה. עוד אומרים בשב"כ, כי חוות הדעת העדכנית שהוגשה על ידי משרד הבריאות ב-25/10/20 לוועדת השרים, מלמדת על תמונת מצב שונה בתכלית, הן בהיבט הנתונים, והן בהיבט היעילות. "זו קובעת באופן חד משמעי כי פעילות השב"כ הביאה לאיתור של עשרות אלפי חולי קורונה ובכך תרמה תרומה מכרעת לקטיעת שרשראות הדבקה ולהצלת חיי אדם רבים", נכתב בתגובה.

"בשונה מהנתונים הלא מעודכנים המוצגים בדוח, חוות דעת העדכנית של משרד הבריאות קובעת כי 59,326 חולים אותרו ע"י השב"כ, ומהווים 35.8% מכלל החולים, בניכוי בני אותו משק בית", אומרים בשב"כ. "בהתייחס ליעילות מנגנון הסיוע קובע משרד הבריאות בחוו"ד שלו כי כתוצאה ממנגנון האיתור של שב"כ 'נמנעו 40,546 חולים חדשים, 860 מקרי תחלואה קשים ו-304 מקרי תמותה'".

לגבי ההשוואה מול החקירות האפידימיולוגיות, אומרים בשירות הביטחון הכללי כי בשונה מדוח המבקר, במשרד הבריאות קבעו כי האיכונים הסלולריים לא נפלו ממהחקירות. עוד כתב כי "איתור המגעים ע"י שירות הביטחון הכללי הוא מנגנון יעיל ומהיר לאיתור מגעים של חולים, בין היתר בעשרות אלפים של מקרים של חולים מאומתים, שלא היו מאותרים ככל, או בזמן ללא סיוע זה". בשב"כ אומרים כי על פי הדוח העדכני של משרד הבריאות, "אי בידוד חולים אלו מבעוד מועד, טרם אבחונם, היה גורם לעשרות אם לא מאות אלפי נדבקים וחולים נוספים, מעלה את מקדם ההדבקה וגורם לתחלואה קשה ותמותה נוספת".

אנשים מחזיקים טלפונים סלולריים (צילום: Getty images)אנשים מחזיקים טלפונים סלולריים (צילום: Getty images)

לגבי המקרים של פגיעה בפרטיות שצוינו בדוח המבקר, אומרים בשירות כי הפעולות הטכנולוגיות של שב"כ מבוצעות באופן ממוכן, תוך הקפדה יתרה על אי חשיפה של מידע אישי ועל מחיקת הנתונים מהמערכות כפי שנקבע חוק. "ארבעת המקרים הבודדים שהוזכרו בדוח תחת סעיף 'תקלות בפעילות' מתוך מאות אלפי בדיקות חולים שבוצעו ע"י השב"כ, אירעו במהלך תקופת ההפעלה הראשונה ונבעו מכשלים טכניים (גיבויים אוטומטיים שנמחקו מיד) או לטובת מו"פ להגברת האפקטיביות. בפועל לא הובילו לפגיעה בפרטיות. חריגות בודדות אלו, כחלק ממדיניות התחקור והשקיפות הנהוגה בשירות, דווחו ביוזמת השירות ובזמן אמת ליועמ"ש לממשלה. במהלך תקופת הפעילות, שב"כ ביצע שיפורים ודיוקים משמעותיים אשר הביאו לצמצום מספרי המגעים הפוטנציאלים של כל חולה - שיפורים אלה הורידו משמעותית את מספר הנדרשים בבידוד. לצד כל אלה, המליץ שב"כ על צמצום ימי הבידוד ועל מהלכים לשיפור אפקטיביות התהליך הכולל לקטיעת השרשרת".

גורם ביטחוני הוסיף: "הדוח מבוסס על נתונים שאינם עדכניים המציגים תמונה שאינה משקפת את המציאות ואת תרומת השב"כ לסיוע במאבק בקורונה כפי שקבע משרד הבריאות. מנגנון האיתור של השב"כ מנע 40,546 חולים חדשים ו-304 מקרי תמותה".

האגודה לזכויות האזרח ופרטיות בישראל מסרה בתגובה לדוח המבקר: "לכל אורך הדרך טענו שאמצעי השב"כ לא מתאימים למשימה של איתור מגע קרוב ועתה מבקר המדינה מטיל גם הוא ספק ביעילות איכוני השב"כ לאיתור מגעים של חולים מאומתים, לאור האחוז הנמוך מאוד של חולים מתוך המבודדים (3.5 אחוז). מדאיג לגלות מדוח המבקר שהשימוש בשב"כ הולך ומתמסד ובשב"כ מתכוונים להקים מנהלת קבועה וייעודית לצורך איתור מגעים קרובים. מהלך זה מעיד על מיסוד וקיבוע של פעולות המעקב אחר אזרחים, שאמור היה להיות זמני ביותר".