יו"ר האיגוד לרפואת ילדים, פרופסור שי אשכנזי, שוחח היום (חמישי) עם יעקב בר און ואריה אלדד ב-103FM על סוגיית פתיחת מערכת החינוך, בעקבות חוסר ההסכמה בין משרד הבריאות, הטוען כי הילדים הם מנוע הדבקה, לבין מומחים אחרים שטוענים כי ילדים עד גיל עשר הם דווקא פחות נדבקים ופחות מדביקים. "לא ייתכן שנמשיך לסגור את בתי הספר, הם סגורים כבר חצי שנה ואנחנו משבשים לילדים את הרגלי השנה, את הרגלי הלימוד ואת הרגלי האכילה. יש דיווחים על עלייה במשקל ועלייה בסוכרת אצל ילדים".


זה נכון מבחינה מדעית להגדיר קבוצת גילאים של 0 עד 18 כקבוצה אחת? לי זה נראה אבסורד מוחלט.
"אתה ממש צודק. אנחנו יודעים מנתונים קודמים שיש הבדל גדול בין ילדים צעירים יותר, בסביבות גילאים תשע-עשר, בערך עד כיתה ד', לבין המבוגרים יותר, לבין המתבגרים. המתבגרים, נניח, מגיל 14 ומשהו, הם כמו מבוגרים צעירים, מדביקים ונדבקים. בהתחלה חשבנו שילדים אינם נדבקים כמעט ואינם מדביקים כמעט, אין 100% ברפואה - זה לא נכון.

אבל אנחנו יודעים בצורה ברורה מאוד שילדים עד גיל עשר פחות חולים קלינית. אם הם נדבקים, זה ללא תסמינים, וגם מדביקים הרבה פחות. עכשיו, איך אנחנו יודעים? כשאתה עושה מחקר יותר מסודר ובודק משפחות - למשל יש מחקר מאוד יפה בבני ברק, בדקו משפחות, משפחה שם היא עשר נפשות במקום יחסית קטן, שניים - שלושה חדרים, בדקו נדמה לי 16 או 17 משפחות שבהן הייתה קורונה. מתוך 16 המשפחות הללו, הילדים הכי פחות הדביקו".  

כלומר, המבוגרים הביאו את המחלה הביתה והדביקו את הילדים.
"א', באמת ב-15 משפחות מתוך ה-16 הללו, המבוגרים הביאו את המחלה הביתה, המקרה היחיד שילד הביא את המחלה הביתה, זה תלמיד ישיבה בן 17".

מה שונה הקורונה מכל המחלות המדבקות? הרי אנחנו חיים בתוך עמנו, ואנחנו יודעים שבחורף מי שמביא את השפעות הביתה אלה הילדים מהגן ומבית הספר, מה חדש פה?
"אתה צודק, אבל אתה לא רומז שקורונה זו שפעת".

לא, חלילה. מחלות שונות, מדביקות קבוצות גיל שונות בדפוסים שונים. תמיד אתה רואה את הילדים מתעטשים. הם חיים במציאות שהם לא מקפידים וגם ההורים ברשעות לא מבוטלת, לפעמים בגלל צרכים אגואיסטיים, מביאים ילדים חולים לגן, בידיעה שהם חולים.
"יחסי הגומלין בין החיידקים והנגיפים ובני אדם, הם מרתקים. יש כאלה שתוקפים, בעיקר עד גיל שנה, ואחר כך לא. ויש שפעת, שבשפעת קטגורית, הילדים חולים ראשונים ומפרישים יותר זמן את נגיף השפעת, ומביאים את המחלות הביתה, זה ידוע. בקורונה זה לא נכון, לגמרי לא נכון".

והנגזרת מהדבר הזה, שאין צורך למשל בקפסולות בגני ילדים ובכיתות א'?
"לא, את זה לא אמרתי, זה לא שהם לא מזיקים כלל. הנגזרת מבחינתי, זה שלא ייתכן שנמשיך לסגור את בתי הספר. בתי הספר סגורים חצי שנה, אנחנו משבשים את הרגלי השינה, והרגלי האכילה, יש דיווחים על עלייה במשקל, יש דיווחים שלילדים יש עלייה בסוכרת בתקופת הקורונה, יש מחירים. אנחנו צריכים לדעתי, לאלתר, לפתוח את בתי הספר עד כיתה ג'-ד', זה דורש מאמץ, אבל צריכים להתאמץ".  

זה דורש קודם כל ששר החינוך ושר הבריאות, שהם מאותה מפלגה, באותה ממשלה, יתחילו לדבר אחד עם השני.
"נכון, הם מתנגדים אחד לשני. יש הוראות של המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית, הוא אולי הגוף האפידמיולוגי היסודי והמקיף ביותר, גוף גדול מאוד. הוא הוציא ארבע-חמש, הנחיות לפתיחת בתי ספר - כן קפסולות, מורים עם מסכות. המורים בקיץ, בקייטנות, הדביקו את הילדים, והם היו בלי מסכות כי קשה לדבר עם מסכה. אנחנו הרופאים בודקים כל היום חולים עם מסכה, אני מרצה לסטודנטים עם מסכה. אני לא אוהב את הזום, אז אני נמצא בישיבות עם מסכה, למה אי אפשר?".

אם אתה כבר איתנו, תוכל לומר משפט על אותה תסמונת מדאיגה של מחלה קשה, אי ספיקה של מערכות רבות, ביניהן מערכת הלב וכלי הדם, שמופיעה אצל ילדים, שקודם לא היו בכלל תסמיניים, ולכאורה החלימו.
"קודם כל, זה במספרים קטנים, אבל גם ככה אנחנו צריכים לדאוג. אנחנו כיושבי ראש, הוצאנו נייר עמדה לרופאי ילדים בארץ, שמסביר איך לאבחן, המלצות לטיפול, כשהיו ארבעה בלבד, מהם שניים הונשמו, כולם החלימו. נכון להיום יש לנו כ-25, מתוך כ-100 אלף ילדים, לכן זה שיעור נמוך מאוד, אבל צריכים לאבחן אותו.

ומה שמעניין - כל העולם הרפואי הוא מרתק - יחסי הגומלין במערכת החיסון לנגיף הקורונה, הוא מרתק. מצד אחד, חולים בלי מערכת חיסון, חלילה המחלה מאוד חמורה, ועכשיו אנחנו מפתחים חיסונים, גם המכון הביולוגי באחד בנובמבר מתחיל לחסן כדי שנפתח נוגדנים. אבל יש כאלה שהתגובה החיסונית היא פעילה ביתר, לא לחינם אמר הרמב"ם, הכול במידה. ואצל החולים האלה, הילדים, וגם דומה לזה במבוגרים, המחלה היא קלה, אבל מערכת החיסון נבהלת מהנגיף ומגיבה ביתר, והתגובה הזאת מביאה לירידת לחץ דם ופגיעה לבבית והנשמה.

נכון לעכשיו, מה-20 שיש כרגע, אף אחד לא מונשם, אף אחד לא קשה במיוחד, כמובן אף אחד לא נפטר, אבל ערים לזה. וכמובן מה שמתבקש - גם אני עצמי עושה כרגע מחקר לראות - לזקק מדוע מישהו עושה תגובה חיסונית שהיא רצויה, ובזכותה אתה מבריא ומחוסן, בעוד האחר עושה תגובה מוגזמת, ואז נטפל בו נקודתית, טיפול מותאם אישית".