פיקוד העורף נערך לקראת החורף וההתמודדות עם מגפת הקורונה, וכבר בתחילת החודש הבא תסיים מפקדת אלון את הקמת מערך החקירות האפדמילוגיות שיעלה את מספר החוקרים בישראל ל-3,000. כבר בתקופה הקרובה תוכל ישראל לבצע מעל מאה אלף בדיקות ביום, כאשר זמן היעד מלקיחת הדגימה ועד לקבלת תוצאה יעמוד על 12 שעות.
בימים האחרונים, במקביל לירידה בהיקף התחלואה, גם הביקוש לבדיקות יורד ועל כן פועלים במפקדת אלון להרחיב כבר עכשיו את כמות בדיקות הסקר שמתקיימות. כך, למשל, נערכו בפיקוד העורף לאפשרות של ביצוע 30 אלף בדיקות למורים ועובדי ההוראה בכיתות א' ו-ב'.
בפיקוד העורף אומרים כי מבחינת היכולת ניתן אף יהיה לדגום את כל המורים, על מנת להבטיח שהם אינם חולים בקורונה ולא יגרמו להדבקה בכיתות. כמו במשרד הבריאות, גם שם רואים חשיבות רבה בקיום בדיקות הסקר ובכך שכל המורים יעברו את הבדיקות, אך מדגישים כי בדיקות אלה לא מוגדרות כבדיקות חובה לאנשי החינוך.
בחורף, מעריכים במפקדת אלון, כי עקב תחלואה במחלות נוספות כמו שפעת יגדל משמעותית מספר הפניות של אנשים לביצוע בדיקות קורונה לשלילת הידבקות בנגיף. לאחר העדכון של פרופסור רוני גמזו כי מרפאות החולים יבצעו בדיקות קורונה לכל מי שיתלונן על סימפטומים, ההקצאה היומית לבדיקות לקופת החולים תעלה ל-45 אלף, לעומת כ-25 אלף היום.
30 אלף בדיקות נוספות יוקצו למערך החקירות האפידמיולוגיות מתוך הצורך שעולה מהתשאולים של החולים. לביצוע סקרים, על מנת לבדוק קורנה באופן יזום, תינתן הקצאה יומית של 25 אלף בדיקות נוספות. בפיקוד העורף נערכים גם לדגימות המוניות שיערכו בבתי האזרחים, באמצעות חברות אזרחיות. הפרויקט הזה מכוון בעיקר למשפחות בחברה החרדית.
במפקדת אלון מתריעים כי גם לאחר הירידה בהיקף התחלואה, ללא שיתוף עם האזרחים לא יהיה ניתן לקטוע את שרשראות ההדבקה והיקפי התחלואה עלולים לגדול שוב בחורף. רוב חייבי הבידוד לא מדווחים על כך כנדרש למשרד הבריאות ולמדינה אין בפועל את המידע הנדרש. על פי נתוני פיקוד העורף, 30 אחוזים מהאזרחים שבמהלך תשאול נאמר להם כי הם צריכים ללכת להיבדק - סרבו לעשות זאת.
בצה"ל הציעו לקבינט מספר פתרונות לבעיה, אך בינתיים ההחלטה היא להסתפק בקמפיין הסברה להגדלת המודעות ולא לפעול בסנקציות אחרות.
גם לאור הנתונים העדכניים, על פי ההערכות כמחצית מחולי הקורונה מסתירים את נתוני האנשים איתם באו במגע. הנתון הזה בא לידי ביטוי בכך שעל פי הסטטיסטיקה בישראל על כל אזרח חולה יש שלושה שנדרשים לבידוד בלבד, זאת כאשר על פי ההערכות, הממוצע של אנשים שנחשפו לחולה קורנה ונדרשים בידוד הוא גבוה הרבה יותר.
מנתוני החקירה עולה כי כל חוקר מקדיש כארבע שעות לחקירה אחת, מהחולה המאומת ועד לשיחות עם כל האנשים שהיו בסביבתו. לפעמים, מספרים בפיקוד העורף, השיחה לא אורכת יותר מדקה, לאחר שהחולה המאומת מסרב לשתף פעולה עם התשאול .
המצב אמנם השתפר מעט. בגל הקורונה הראשון למשל הנתונים היו גרועים יותר והצביעו על יחס של אחד לאחד בין חולה קורונה לאנשים שנדרש לבידוד, נתון שכמובן אין לו היגיון סביר ומעיד על הסתרה. נכון להיום, בתל אביב לדוגמה, היחס הוא טוב יותר ועומד על חמישה נדרשי בידוד על כל חולה קורונה אחד.
בפיקוד העורף שואפים להגיע ליחס של כשבעה מבודדים על כל חולה קורונה בהתאם להנחיות משרד הבריאות, זאת מתוך ההנחה שכל חולה מאומת היה במגע קרוב עם בין חמישה לעשרה אנשים. בנוסף, מתחקרים בפיקוד העורף כיצד הגיעו חיילים לנתוני החקירה האפדימילוגית של השרה גילה גמליאל, כפי שפורסם הבוקר בכאן רשת ב'. מבדיקה ראשונית עולה כי כעשרים חיילים הגיעו לנתוני החקירה ללא שהיה להם אישור לכך.
מפקיד מפקדת אלון, תת אלוף ניסן דוידי, אמר בתדרוך לעיתונאים: "זה אירוע לא טוב, חסמנו לחיילים את המשתמש והם יתוחקרו". עוד הזהיר דוידי מפני המשך אי שיתוף פעולה מצד מתושאלים בחקירות האפידמיולוגיות ואמר: "ניכרת פה בעיה לא קטנה שמקשה עלינו לקטוע שרשראות הדבקה".