ד"ר גלעד בודנהיימר, מנהל תחום בריאות הנפש בקופת חולים 'מכבי', התראיין היום (שני) בתכנית "איפה הכסף" דל ענת דוידוב המשודרת ברדיו 103FM, על רקע הזינוק המשמעותי במספר האזרחים הפונים לטיפול נפשי, פסיכולוגי או פסיכיאטרי, בצל המשבר הכלכלי והבריאותי. בדבריו הדגיש ד"ר בונהיימר: "הסיבה שאנחנו נפגשים עם מצבים יותר קיצוניים היא כי אנשים קצת הזניחו את המצב בשלבים הראשונים של המשבר".  

אנחנו מדברים על מצבם הנפשי של הישראלים. יש עלייה של כמעט 60% בביקוש לפסיכולוגים ולפסיכיאטרים גם בשירות הציבורי וגם בשירות הפרטי. אני מבינה מאיפה זה בא, אבל עד כדי כך? איך אתה מסביר את זה?
"צריך לזכור שמערכת בריאות הנפש היא מערכת שנמצאת בעומס רב בשגרה, ועכשיו בתקופת המשבר הזו אנחנו נמצאים עם עומס על עומס. אנחנו רואים עלייה בפניות, ואפשר גם לומר שבשלבים הראשונים של המשבר ראינו דווקא התכנסות, ופחות פניות. זה היה נכון בגל הראשון, ובהדרגה אנשים ממצים את הכוחות שהם הצליחו לגייס, ופונים לעזרה מבחוץ. זה מה שאנחנו רואים כרגע. יש עלייה בכל המרפאות במגזר הציבורי, עלייה משמעותית בפניות, כי אנשים באמת מרגישים שהם מגיעים לאי-ספיקה".

מחלקת הקורונה בבית החולים רמב"ם, קרדיט דובר צה"ל

מה עיקר הפניות, ד"ר בודנהיימר?
"אנחנו רואים אנשים שעיקר סיבת הפנייה שלהם זו החרדה המתמשכת, חרדה שיכולה להתבטא בכל מיני צורות, על-ידי דאגות, קשיי שינה, תסמינים גופניים כאלה ואחרים. אנחנו רואים גם אנשים שפונים בגלל תחושת בדידות, בגלל פחד מהידבקות, בגלל תחושת אשמה כי אנשים אחרים נדבקו בגללם, בגלל קשיים כלכליים. זו האוכלוסייה שמגיבה באופן ישיר למצב. צריך לזכור שיש גם אוכלוסיית מתמודדי נפש שמתמודדת עם קשיים נפשיים בשגרה, ואצלם אנחנו רואים החרפה של מצבים קיימים".

זה מעצים במקרים אקוטיים כאלה?
"זה בהחלט מעצים. כמו שאמרתי קודם, אנשים בשלבים הראשונים התכנסו יותר ופחות פנו לעזרה, והדברים בוודאי התעצמו וכעת אנחנו רואים דברים בעוצמות הרבה יותר גבוהות. אנחנו נפגשים עם מצבים יותר קיצוניים, כי אנשים קצת הזניחו בשלבים הראשונים של המשבר, פחדו לצאת מהבית, פחדו להגיע למרפאות, ועכשיו אנחנו פוגשים את המצבים האלו בצורה הרבה יותר גבוהה. אנחנו רואים את זה גם במרפאות שלנו במכבי, וגם בקו הטלפוני שאנחנו מפעילים, הקו לטיפול פסיכולוגי להתמודדות עם מצוקה נפשית".

בדיקות קורונה (צילום: רפי קורן,באדיבות בית החולים הלל יפה)
בדיקות קורונה (צילום: רפי קורן,באדיבות בית החולים הלל יפה)

יש מצוקה גם אצלכם. הכל מלא, הכל סתום, ואין מקום לדחוף סיכה. מה עושים? איך עוזרים לאנשים, מעבר לכך שיפנו לער"ן או לקו הטלפוני של מכבי? איך אתם עוזרים להם, מהו שירות העזרה הראשונה שאתם מעניקים למי שלא יכול יותר?
"במרפאות שלנו במכבי אנחנו מנסים לתת פתרונות יצירתיים בתקופה הזו. הפעולה הראשונה היא לעבור לשירותים מרחוק, כדי להגיע בצורה יותר קלה למטופלים. אנחנו מנסים ליצור קבוצות ולהגיע לאוכלוסיות בצורה יותר מהירה, כדי להבין ולעשות סקירה מהירה, להבין מי צריך יותר מהר התערבות. אנחנו מנסים לייצר התערבויות יותר קצרות כדי לאפשר ליותר אנשים מענה, ולאתר את המקרים החמורים יותר כדי לנסות לסייע להם".

בזמנים כאלה יכולה פתאום להתפרץ מחלת נפש, כתוצאה מהמתח, החרדה, הדיכאון, והבעיות בבית. הרי כולם נמצאים בסיר לחץ מאוד גדול, בתוך המשפחה, דברים שלא היינו רגילים אליהם – ואנחנו לא יודעים מתי זה ייגמר. פתאום זה יכול להתפרץ, כמו כל מחלה אחרת.
"כל סוג של טריגר ושל מצב קיצוני, שהנפש שלנו לא רגילה אליו, יכול להוציא תחלואה אם היא קיימת בפוטנציה. בדרך כלל יש איזה בסיס ביולוגי שמאפשר למחלה להיווצר, וכאשר נוצרים מצבים מסוימים הם יכולים לגרום לאותה מחלה לבוא לידי ביטוי. ברור שסטרס מתמשך כזה יכול לגרום לזה, שלא לדבר על תגובות נורמליות והסתגלותיות רגילות שאנחנו רואים בעקבות משבר מתמשך, כמו תסמינים של חרדה ודיכאון, ותגובות כאלה ואחרות לטראומה. אלה תופעות מוכרות שקורות בגלל שגרה כזאת, וזה בהחלט יכול להתפרץ בסיטואציות האלה, אבל בדיוק כמו שאמרת, חשוב מאוד להמליץ לציבור לנסות לשמור על שגרה ועל תפקוד, ולחוש איזושהי עמדה של מסוגלות כדי לפתח חוסן ולא לשקוע בתוך המצבים האלה, כי אז באמת אפשר להתדרדר למצבים לא טובים".

בדיקות קורונה בבית החולים ברזילי (צילום: פלאש 90)
בדיקות קורונה בבית החולים ברזילי (צילום: פלאש 90)

כלומר, לצאת מהבית, לא להסתגר, זו ההמלצה.
"נכון. לייצר עוגנים של שגרה שאנחנו רגילים אליה, להרגיש שאנחנו מסוגלים לתפקד גם אם קשה, לתת גם לילדים שלנו את התחושה הזו, וגם למבוגרים באוכלוסייה, לקשישים. להרגיש שאנחנו מסוגלים, שאנחנו יוצרים, וככל שנרגיש שאנו יותר פעילים ופחות פסיביים, כך הסיכוי שנצליח לצלוח את המשבר הזה עם חוסן ותעצומות הוא יותר גדול. אפשר גם להפיק מהמצב הזה דברים טובים".

שאלה אחת לסיום. האם יש הבדל בין טיפול בטלפון, שעכשיו יותר רווח, מאשר טיפול פנים אל פנים? זה יותר קשה בימים האלה? יש הבדל בצורת הטיפול? אדם שיושב ומדבר איתך בטלפון זה לא אותו דבר כמו אדם שיושב על כורסה מולך.
"זה בוודאי שונה, אבל אני חושב שבוודאי יותר טוב לקבל טיפול כלשהו מלא לקבל בכלל, ולכן שיחה טלפונית היא טובה. ככל שאנשי המקצוע מתרגלים יותר את שירותי הרפואה מרחוק, גם את שיחות הווידאו וגם את השיחות הטלפוניות, הם נעשים מקצועיים יותר ומפיקים יותר מהפגישות האלו. אני חושב שגם המטופלים שלנו לומדים להשתמש בכלים האלה, מרגישים פחות זרים מולם ומפיקים מהם את המירב".

ד"ר גלעד בודנהיימר, מנהל תחום בריאות הנפש בקופת חולים מכבי, אני מאוד מודה לך על הסיוע הזה.
"אני רוצה לעודד את האנשים לפנות כמה שאפשר לקו שאנחנו מציעים, *2038, וכל מי שצריך שיפנה".

חשוב. תפנו, ולא להתבייש. תודה רבה לך.