משרד הבריאות ערך היום (שני) תדרוך תקשורתי במשלט הקורונה של משרד הבריאות בו הציג את ממצאי הסיקור הסרולוגי שבוצע בחצי השנה האחרונה בקרב תושבי העיר בני ברק. 

התדרוך התקיים בהשתתפות האלוף מיקי אדלשטיין, יו"ר הצוות לטיפול במגפות ד"ר בעז לב, הסטטיסטיקן הלאומי ומנהל הלמ"ס פרופ' דני פפרמן, פרופ׳ דני כהן מאוניברסיטת ת"א וד"ר עמית הופרט ממכון גרטנר.

"הסקר נולד כדי לתת תשובה לנתוני התחלואה האמיתיים בעיר בני ברק. בערב פסח רצינו דעת לאן פנינו מועדות", פתח האלון אדלשטיין. "ביקשנו לבנות מודל מבוסס יותר על סמך נתונים מדויקים יותר, כדי שתהיה תחזית טובה יותר והיכולת לנטר וללמוד תוך כדי. הסקר הוא סטטיסטי, יש בו טעויות מובנות בתוכו, ולכן טובי המומחים נירמלו את הדברים".

"כשניגשנו לבצע מודל שיאפשר לקיים שגרת חיים בנוכחות הקורונה, שיענה על שאלות כמו מתי צריך לפתוח את הלימודים מגיל 3 עד 6, או מתי לאפשר חזרה לתעסוקה, וכן מה התחלואה בפועל - משם יצאנו לתכנון הסקר", הסביר. "ביקשנו לבדוק מה פרופורציות ההידבקות בין סימפטומטיים לאסימפטומטיים, ובין המבוגרים לילדים. לשמחתנו הייתה היענות מלאה מצד הקהילה לבדוק כל הילדים מגיל 7 ומעלה. בנוסף ביקשנו לבדוק מי מדביק מי במשקי הבית - ילדים מבוגרים או הפוך. הפילוחים האלה משמעותיים כדי לענות על השאלה אם לפתוח את מערכת החינוך".

תלמידות בית ספר בבני ברק, ארכיון (למצולמות אין קשר לנאמר בכתבה) (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)
תלמידות בית ספר בבני ברק, ארכיון (למצולמות אין קשר לנאמר בכתבה) (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)

פרופ' פפרמן הציג את ממצאי הסקר העיקריים, שהעלו כי אחוז החולים המאומתים בחודש יוני היה 2%, ביולי - 4.1% ובאוגוסט - 5.6%. כאשר נבדקו שיעורי נושאי הנוגדנים - ולא רק המקרים המאומתים - השיעור ביוני היה כמעט פי שלושה: שיעור האנשים שנמצאו אצלם נוגדנים לנגיף בחודש יוני עמד על 6.3%, נתון שמעיד על 'תחלואה סמויה' רבה. בחודש יולי שיעור התושבים עם נוגדנים היה 6.4%, ואילו בחודש אוגוסט אחוז התושבים עם נוגדנים היה יותר מכפול משיעור המאובחנים ועמד על 13.8%. בסך הכול, לאורך כל תקופת הסקר עמד אחוז בעלי הנוגדנים עמד על 9%. 

מהנתונים אף עלה כי אצל אחד מכל חמישה חיוביים לקורונה לא נמצאו נוגדנים בגוף, דבר שמלמד כי אין חפיפה מוחלטת בין הידבקות לנגיף לפיתוח נוגדנים. בנוסף עלה הפרש ניכר בין גברים לנשים מבין נשאי הנוגדנים, כאשר שיעור הגברים שנחשפו למחלה כמעט כפול משיעור הנשים ועומד על 12.1% - לעומת 6.2% בקרב הנשים. 

סגר בבני ברק. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: אבשלום ששוני)
סגר בבני ברק. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: אבשלום ששוני)

הסקר בדק באופן מיוחד משפחות בהן אותר מקרה מאומת - שם נמצאו נוגדנים בקרב 41% מהנבדקים. שיעור הזיהומים הכללי 47% (חיוביים ב-PCR או סרולוגיה) וגם כאן שיעור הזיהומים בגברים גבוה יותר לעומת נשים: 46% לעומת 34%. שיעור הזיהומים עולה עם העלייה בגיל ואילו שיעור הזיהומים הא-תסמיניים יותר גבוה בילדים לעומת מבוגרים. הסקר גילה כי שיעור ההמצאות של נוגדנים נגד נגיף קורונה בחולים מאומתים עומד על 80%.

במהלך הסקר נבדק גם שיעור ההדבקה בבניינים, והממצאים העלו כי קיים עודף סיכון להדבקה לאדם שמתגורר בבניינים שיש בהם משפחות עם חולה מאומת. במהלך הסקר בדקו משפחות ללא מקרה מאומת בבניינים בהם הייתה משפחה עם מקרה מאומת (678 משתתפים מ-237 משפחות). מתוכם, שיעור ההמצאות של נוגדנים נגד נגיף הקורונה עמד על 10.2% (53 נבדקים חיוביים), בהשוואה ל-כ 7% במדגם האקראי של כל העיר בני ברק באותו זמן. 50% מהזיהומים התרכזו ב-10 משפחות בלבד (הדבקה בצברים) והיתר ב-27 משפחות. 

נשים חרדיות במסיכה, בני ברק (צילום: אבשלום ששוני)
נשים חרדיות במסיכה, בני ברק (צילום: אבשלום ששוני)

בין מסקנות הסקר העיקריות היו עדויות להדבקה ערה מאוד בנגיף בתוך משקי הבית של חולים מאומתים, שהעלתה את חשיבות הבידוד המהיר של כל מקרה מאומת. עוד עלה כי קיים עודף סיכון להדבקה במשפחות ללא חולה מאומת המתגוררות בבניין של משפחה עם חולה מאומת בהשוואה לאוכלוסייה הכללית של העיר.

עוד ממסקנות הסקר: שיעור הזיהומים בילדים נמוך יותר לעומת מבוגרים, וגם יחס א-תסמיני/תסמיני גבוה בגילאים הצעירים. קיים עודף סיכון להדבקה בנגיף קורונה בגברים לעומת נשים שממוקד במתבגרים ומבוגרים. כמו כן, חלק מהאנשים שנדבקים בנגיף קורונה - כ-20% לפי ממצאי הסקר - לא מפתחים נוגדנים.

ממצאי הסקר הסרולוגי בבני ברק by maariv on Scribd

כזכור, לפני כשבוע פרסם המשרד את ממצאי הסקר הסרולוגי שערך במהלך החודשים יולי, אוגוסט וספטמבר במטרה להעריך את הימצאות הנוגדנים לנגיף הקורונה בקרב אוכלוסיית ישראל. ממצאי הסיקור העלו אז כי שיעור החשיפה בישראל רחוק ממה שיכול להיות מוגדר כ"חסינות עדר".

יתרה על כן, רמת נוגדנים גבוהה בדם אינה מעידה בהכרח על קיום חסינות לטווח ארוך. בהתאם לכך, משרד הבריאות חוזר ומדגיש את החשיבות של עטיית מסיכות, שמירה על ריחוק חברתי ושמירה על הגיינת ידיים, גם בקרב מי שנמצאו נוגדנים בדמו.