לכו תדעו מה יהיה פה אחרי שתחלוף מהומת הווירוס, איזה עולם מצפה לנו, אילו הרגלים נשנה כשנסיר את המסיכות. רק לפני כמה חודשים כתבנו לא מעט על המעבר המתוכנן לרכבים חשמליים. 200 אלף כאלה יסתובבו בארצנו עד 2025, חזו החוזים. התשתיות ייבנו, האוויר שננשום יהיה יותר נקי. לכו עכשיו תעדכנו את תאריך הנחיתה כמו לאותן טיסות שנדחו הקיץ, כי בעוד חמש שנים זה לא ממש נראה לי.

לכן לא מזמן עמדתי מול הקופר SE, המיני החשמלית ולא ידעתי מאיזה צד לאכול אותה. האם להתלהב, להתרגש, או לשאול מה אני לעזאזל עושה עכשיו? לאנשים בא כעת להתהדר בחידושים והמצאות כמו שלי בא לעבור טיפול שיניים יסודי.

חבל, כי זה רכב סופר מדליק. כבר בזמן ההשקה, אנשי דלק מוטורס עשו לה פצצה של הצגה. הם לקחו אותנו למגדל מאזדה־פורד, ממש על היציאה לנתיבי איילון, הורידו אותנו לקומות התחתונות של החניון, שהיו פנויות ונקיות מרכבים, ולפי תור נתנו ללחוץ על הדוושה ולחרוך צמיגים. הכל כמובן בהדרכה צמודה, והתוצאה הייתה פאן מטורף.

התגובה של החשמלית הזו כשלוחצים עליה היא לא פחות מקטלנית. משהו כמו של רכב שנמצא בקריז מתקדם. היא כל כך מהירה וחדה. לא בונה מתח תוך כדי העברת הילוכים, כי פה יש רק הילוך אחד. זבנג וגמרנו.

זה מתחיל במכה חזקה בגב, שמקרינה מיד על הישבן. האצה של 3.9 שניות מ־0 ל־60 קמ"ש או 7.3 שניות מ־0 ל־100 קמ"ש, ואם לא היו מגבילים אותה למהירות של 150 קמ"ש, היא הייתה מטפסת קדימה בקלות. לא יודע כמה זה מרשים במספרים, אבל בפועל זה חתיכת טריפ. עשינו באותו יום שני סיבובים בחניון החשוך, וזה הזכיר חוויות שהיו לי בעבר בקרטינג של גני התערוכה (כן, כזה עתיק אני).

בקיצור, עם פתיחת תיאבון כזו היה ברור שנשמח לקחת אותה לסיבוב קיצי. הבעיה ששם בחוץ, בניגוד לחניון קטן הממדים, החיים לגמרי שונים. אי אפשר להפגיז בטירוף עם לחיצה על הדוושה, ומה לעשות, ישנו גם עניין הסוללה.

בניגוד לרכבי הבנזין שיכולים לתדלק כל שני קילומטר, רק צריכים לבחור תחנה, תשתיות החשמל שלנו עדיין לא מפותחות, ולפעמים כל מה שצריך לעשות זה לעבור את היום בשלום, העיקר לא להיתקע עם סוללה ריקה.

סיפרנו לכם כבר על רכבים שטווח הנסיעה שלהם הוא למעלה מ־300 קילומטר כשה־E-TRON של אאודי יכול לעבור כ־400 קילומטר, נתון באמת מרשים. אם תביטו סביב תראו לא מעט ג׳יפוני יוקרה כאלה, כי מדובר בהצלחה.

המיני החשמלית מחזיקה מתחת לרצפתה סוללת ליתיום־יון בקיבולת של 32.6 קוט"ש, שמספיקה לנסיעה של 235 קילומטר מעבדתיים. זאת אומרת טווח בתנאים אופטימליים. כשנכנסתי למכונית, אחרי ליל טעינה, הנתון שהופיע על גבי המסך סיפר לי שהיא מסוגלת לעבור 189 קילומטר. הוסבר שמדובר בשקלול לטווח ארוך. הכל תלוי בנהג ובאופי הנהיגה.

189 קילומטר זה נתון שמעט מכניס ללחץ ביום שמוגדר לנהיגה. נסיעה מתל אביב לירושלים ובחזרה ואתה מתפלל שלא יהיו בלת"מים בדרך. בטח שלא מומלץ להתפרע בנהיגה, כי אז בכלל הסוללה תתרוקן במהירות בלי שתרגישו.

מצאתי את עצמי בדרך לבית שמש נוסע כמו תלמיד בשיעור נהיגה. לוחץ בעדינות על הדוושה, מנסה להשתמש כמה שיותר בבלימה הרגנרטיבית, אותו הליך שבו מורידים את הרגל מהדוושה, הרכב כמעט בולם ותוך כדי כך הוא מאחזר אנרגיה ולמעשה מאריך את חיי הסוללה. זה לא כיף גדול, כי הבלימות האלה הן די אגרסיביות וחסרות עידון, אבל מי שחושש מתקלה בחשמל ימצא בזה פתרון.

פעם קצת נטיתי לזלזל בזה, כמה הפרוצדורה הזו באמת חוסכת? אבל היא כן. מבית שמש נסעתי לגדרה, חזרתי לתל אביב ועוד נשארו לי 63 קילומטר עד להתרוקנות הסוללה. בואו נסכים שצריך להיות נהג די מיוחד בשביל לעבור את המספרים האלה מבוקר עד ערב, ואנשי היבואנית מספרים שבממוצע נהג עירוני עובר ביום 31 קילומטר.

אגב, אם מדברים על טעינה. בעמדת הטענה ביתית תוך שלוש שעות אפשר להגיע עם המכונית לסוללה מלאה ואילו בעמדת טעינה ציבורית, מהירה, תוך 35 דקות אפשר להגיע להטענה של 80%.

מודה, לא השתוללתי ביום המבחן, מהחשש שהסוללה תתעלף לפני מיצוי ההנאה. נהגתי רוב הזמן בצייתנות לחוקי התנועה, אבל כל פעם שרציתי לחרוג טיפה מהמסגרת, הקופר החשמלית התמסרה באהבה. אלה לא רק התגובות שניתן להשוות אותן לנתונים המכובדים של 184 כ"ס ולמומנט של 27.52 קג"מ, זו גם אחיזת הכביש, היכולת הדינמית, החדות.

לא פעם סוללות גורמות לעלייה קיצונית במשקל, שמשפיעה כמובן על איכות הנסיעה, אבל פה העלייה בשומן יחסית מינורית. 85 קילו בלבד לעומת הדגם הרגיל ומשקל עצמי של 1,365 קילו. תא המטען, למרות התוספת החשמלית, לא הצטמצם, אבל הוא אף פעם לא היה גדול מדי - 211 ליטר בלבד.

בפנים האוטו באמת יפה. אומנם ברכב המבחן לא הייתה מערכת השמע המופלאה של הארמן קרדון על 12 הרמקולים שלה וגם לא מסך הטאץ׳ הגדול 8.8 אינץ׳, אבל הגימורים, עושר הצבעים, האווירה העתידנית בהחלט עושים שינוי, והרכב מוצע ברמת גימור אחת והמחיר כמובן בהתאם - 239 אלף שקל.

חייב לומר שקצת אכזב שבסכום המכובד שתשלמו לא מצאו מקום למערכות בטיחות מתקדמות כמו שהשוק דורש. יש פה אומנם סיוע בבלימה במהירויות עירוניות, אבל גם מערכת מובילאיי, בהתקנה מקומית. לא תמצאו מערכת בקרת סטייה מנתיב מתקנת וגם לא בקרת שיוט אדפטיבית, שניתן למצוא ברכבים הרבה פחות מגונדרים.

אין ספק שהמיני הזו קשה לעיכול, כמו שכבר סיפרנו בפתיחה. מה אנחנו בדיוק אמורים לעשות איתה כרגע, בעיצומו של משבר עולמי? אבל בואו נעזוב לכמה רגעים את הבאסה שהשתלטה על חיינו.

בניגוד ללא מעט רכבים שהחשמול הפך אותם לחסרי רגש, פה הפאן נשמר, בטח ההנאה של הנהג. הטרנד החשמלי אולי רחוק מאיתנו לעת עתה, אבל יש כמה דוגמאות שבהחלט נותנות שביב של אופטימיות לימים טובים יותר. רק המחיר, ראבק, המחיר. 

מיני קופר SE

מנוע חשמלי 32.6 קוט"ש
הספק (כ"ס/סל"ד) 7,000/184
מומנט (סל"ד/קג"מ) 27.52/4,800
תאוצה (100-0 קמ"ש) 7.3 ש׳
מהירות מרבית (קמ"ש) 150
משקל (ק"ג) 1,365
בסיס גלגלים (ס"מ) 249
אורך (ס"מ) 384
קבוצת מיסוי ירוק 1
מחיר: 239 אלף שקל
למה כן? ראי ראי, מי הכי יפה וזריזה בעיר?
למה לא? תתקשרו כשרכבים חשמליים יהיו אקטואליים

ב.מ.וו (צילום: באדיבות היצרן)
ב.מ.וו (צילום: באדיבות היצרן)

גלגלים רזרביים

דלק מוטורס השיקה גרסאות פלאג אין לקרוסאוברים של ב.מ.וו ה־X1 (בתמונה למטה) וה־X3, שילוב של מנועי בנזין וחשמל, והמחירים הם 299 אלף שקל ל־X1 ו־399 אלף ל־X3. הב.מ.וו X1 xDrive25e, כך נקרא הדגם, מגיע עם סוללת ליתיום ־יון שמאפשרת טווח נסיעה חשמלית של 57 קילומטר ואליה מצטרף מנוע בנזין בנפח 1,500 סמ"ק, שלושה צילינדרים, שבהספק הכולל השניים מגישים 220 כ"ס. מדובר ברכב בעל הנעה כפולה. הגרסה היותר גדולה, ה־X3 xDrive30e, מגיעה עם מנוע בנזין בנפח 2,000 סמ"ק, ארבעה צילינדרים, ששילובו עם המנוע החשמלי מצליח לייצר 292 כ"ס. בגלל ארגון נכון של הסוללות ומכל הדלק הצליחו לייצר כאן תא מטען מכובד בנפח 450 ליטר.

חברת לובינסקי מרחיבה את היצע הגרסאות של פיג׳ו 2008 שמגיעה עכשיו ברמת אבזור GT ליין ומחירה 144 אלף שקל. למפנטזים כדאי להירגע, מדובר בשינויים קוסמטיים, הכוללים בין היתר גריל קדמי בעיצוב חדש, גג שמש פנורמי, דוושות אלומיניום ומושבים ספורטיביים. הרכב מגיע עם מנוע 1,200 סמ"ק טורבו והספק של 130 כ"ס.

חדשות משטוטגרט, גרמניה. מרצדס תציג במחצית הראשונה של 2022 ז׳אנר חדש עבורה - ה־T קלאס. מדובר בוואן עירוני, קומפקטי, שהוא הגרסה המשפחתית של הסיטאן, המסחרי. במרצדס ייתנו ברכב דגש על נוחות ומרווחים. גם הסיטאן וגם ה־T קלאס ימשיכו להיות מבוססים על שיתוף הפעולה עם רנו־ניסאן־מיצובישי.